האם יש הגנה על זכויות יוצרים במאגרי מידע

עו"ד גבריאל בנטוב מדריך זכויות יוצרים 0 תגובות

השימוש הנפוץ במאגרי מידע

זהו עידן ה big data וכל אתר או טכנולוגיה משלבים בהם מאגרי מידע בצורה כזאת או אחרת.

זכויות יוצרים על מאגרי מידע

זכויות יוצרים על מאגרי מידע

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!

אתרים להצגת השוואת מחירים, הצגת מתכונים, מדריכים, שיעורים ועוד.

כל אלה נשענים על מדיע טכני רב שיש לעמול שעות רבות בכדי ללקט,

לאסוף, לסווג ולהציגו בצורה נוחה למשתמש.

אז על מה יש הגנת זכויות יוצרים במאגרי מידע

כידוע זכויות יוצרים מגנים על הביטוי של מידע ואין למישהו בעלות על מידע יבש , טכני גולמי, כמו מחירים ועוד.

מה מידת המקוריות הדרושה

החוק מגדיר לקט

"לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;

ס' 4 לחוק מתייחס באופן ספציפי בנושא של לקט: "מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."

כלומר אין זכויות יוצרים על הנתונים אלא על אופן הצגתם ויש צורך מידה מסויימת של יצירתיות, בפס"ד 21235-12-13 נכתב כך:

 

"על פי הוראות חוק זכות יוצרים, נדרש עורך או מחבר של לקט, למידה מסוימת של יצירתיות על מנת לזכות בזכות יוצרים על הלקט. משמעות הדבר היא, שאין עוד תוקף לפסיקה אנגלית שאומצה בעבר בארץ, שקבעה כי עורך של לקט רוכש בו זכות יוצרים מכוח המאמץ, הכשרון ושיקול הדעת שהשקיע בחיבורו.  כאמור בסעיף 4 לחוק, וכפי שנכתב בספרות, יצירתיות זו צריכה להימצא בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים בלקט.

אולם, במקרה זה, הנתבע לא הפגין מידה של מקוריות או יצירתיות בהקמת החנות. גם המומחה מטעם הנתבע סבר כי מדובר בפעולה טכנית בלבד. הנתבע הקים את החנות כחלק מהפלטפורמה השיווקית של אתר Etsy. הנתבע לא בנה את תכנת ההפעלה של החנות, ואף לא עיצב אותה בעצמו. למעשה, הנתבע קיבל פורמט מובנה של חנות מקוונת, ואליו העלה את תצלומי התכשיטים של התובעת. עיון בחנויות המקוונות באתר Etsy מלמד, כי החנויות זהות מבחינת עיצובן, ולמנהל החנות נותר רק “לשתול” את תמונות המוצרים המוצעים למכירה."

בית המשפט על על השאלה למי הזכות יוצרים בחנות מקוונת לממכר תכשיטים, מדובר במקרה שהחנות היא בפלטפורמת ETSY. במקרה זה , מדובר במערכת ETSY אשר מאוד מוגבלת בחופש סידור המידע. היא מאפשרת לשים במיקום מדויק את המידע אודות המוצר , תמונות במקום ייעודי. כלומר כמעט אפשר מחשבה למשתמש ולכן אין כאן יצירתיות בסידור התוכן אלא מוגדר בתפקיד של העלאת תוכן בלבד.

לעומת זאת מקרה אחר , פס"ד ת"א (חיפה) 20893-10-11 יורדן דותן נ' אתו"ס ואח' נקבע כך:

"מדובר בספר העונה על הגדרת יצירה מוגנת לפי סעיף 4 לחוק. הספר עוסק בתחום משפטי של פירוק ושיתוף במקרקעין בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבני, והוא מורכב ממספר פרקים בהתאם לנושאים שונים, כאשר בכל פרק יש ניתוח של נושא הפרק, וזאת בהסתמך על פסקי דין שונים המוזכרים בכל פרק.  מדובר בהחלט ביצירה מקורית, ולא סתם בציטוט מתוך פסקי דין כפי שניסתה הנתבעת לטעון בעדותה. המחברת מנתחת סוגיות שונות, משווה בין פסיקה ומנתחת את הפסיקה, וגם מסיקה מסקנות ביחס למצב המשפטי בכל סוגיה בה דנים בפרקים השונים, כך שמדובר בהחלט ביצירה מקורית אשר יכולה לחסות תחת הגנת חוק זכויות יוצרים."

במקרה זה בית המשפט החליט שלאור ההשקעה הרבה בסיכום והשוואה בין פסקי הדין השונים אין מדובר בספר שהוא רק אסופה של מידע טכני ללא הגנת זכויות יוצרים אלא יצירה ספרותית של ממש.

מקרה אחר דן בנתונים סטטסטים של משחקים בפס"ד 8485/08:

המסקנה המתבקשת מן האמור הינה, כי על פי הדין הישראלי, ניתן לעשות כל
שימוש שהוא הן בנתוני כל משחק ומשחק לכשעצמו )בהיותם עובדות שאינן מוגנות(,
הן בפרטי כלל המשחקים יחדיו כמקשה אחת )מאחר שאופן בחירת המשחקים איננו
מוגן( והן בצורה שבה מוצגים משחקים אלה בלוחות )מאחר שגם עיצוב הלוחות איננו
מוגן(, והכל ללא צורך בקבלת רשות או תשלום כלשהו למערערות.

משהגעתי למסקנה זו, מתייתר הדיון בשאלת הפרת זכויות היוצרים. בשולי
הדברים אוסיף בקצירת האומר, כי גם לו הנחתי שהלקט עומד בדרישת המקוריות הן

מבחינת ההשקעה בהכנתו והן מבחינת היצירתיות שבו, לא היה בכך כדי לקבל את
תביעת המערערות. גם אם תוצאת בחירת המשחקים ועיצוב הלוחות מוגנים בזכויות
יוצרים, הרי שהמשיבה לא העתיקה ולא פרסמה אותם. היא השתמשה אך ורק בעובדות
המוצגות בלקט, ואלה כאמור אינם ברי הגנה.

יתר על כן, כפי שניתן לראות בכרכי המוצגים של המערערות, עיצוב הטבלאות
בהן מפרסמת המשיבה את נתוני המשחקים, שונה בתכלית מן הסידור בלוחות. היא אף
איננה מפרסמת את נתוני כלל משחקי הליגות הבריטיות, כי אם רק חלק מהם, והם
מופיעים לצד פרטים של משחקי כדורגל בישראל ובמדינות אחרות. בנסיבות אלה, גם
לו ניתן היה להניח שחלק ממאפייני הלקט מוגנים בזכויות יוצרים, וודאי שאין הם
מועתקים במלואם ואף לא בחלק מהותי מהם

לסיכום

אם אתם בונים אתר ושואבים נתונים מאתרים ומאגרי מידע אחרים, נסו להתרחק עד כמה שניתן בצורות הביטוי שלהם ולהיצמד אך ורק לנתונים.

אם יש קווים, דגשים, עימוד, טבלאות ועוד. תזכרו דרך הביטוי של נתון אסור לשימוש ואילו הנתון היבש עצמו כן מותר לשימוש.

על המחבר

עו"ד גבריאל בנטוב

שותף מנהל במשרד בנטוב בוגר תואר LL.B, אוניברסיטת בר אילן. התמחה במשרד עו"ד אברהם בר. בעל נסיון רב ביזמות והיכרות עם סצנת הסטארטאפים. עריכת חוזים, לטיגציה, תקנונים, לשון הרע, דיני אינטרנט, זכויות יוצרים ועוד.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!