זכויות יוצרים על רעיון , האם יש דבר כזה?

עו"ד גבריאל בנטוב מדריך זכויות יוצרים 0 תגובות

זכויות יוצרים על רעיון קונספט משחק הצגת רעיון

מה בין רעיון לביטוי – האם יש הגנה על זכויות יוצרים על רעיון ?

נורה וצמח

זכויות יוצרים על רעיון

מה יהווה השראה בלבד ומה יהווה העתקה מרעיון של אחר? זכויות יוצרים על רעיון הוא תחום מורכב שיש לגביו הליכים משפטיים רבים.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!

במצב גבולי זה בו מישהו יוצר משהו כתוצאה מחשיפה לחומר מקורי של מישהו אחר.

איפה עובר הגבול בו תינתן הגנה ואיפה ירצו לעודד את המשך היצירה של יוצרים נוספים.

נוצרים המון דיונים משפטיים סביב נקודה זו, למשל עלתה השאלה הבאה:

האם קונספט / רעיון למשחק מוגן בזכויות יוצרים

הרי רעיון למשחק הוא רק הרעיון , בכך דן למשל פס"ד איתן נ' החברה למתנס"ים,

 מקרה בו משרד מעצבים מימש הזמנה של עירייה למשיק עירוני

בו נבנה אתר שדרכו התושבים מקבלים רמזים למצוא מפלצות בעולם הפיזי.

זמן מה לאחר מכן עיריית טבעון פיתחה משחק דומה חפשו את הפיה

וגם באמצעות אתר אינטרנט חולקו רמזים. משרד המעצבים טבע

בשל הפרת זכויות יוצרים על רעיון, בית המשפט קבע:

התובעים אינם מחזיקים בזכויות יוצרים ברעיון למשחק החוצות שתואר,

"משחקי חוצות מסוג זה קיימים מקדמת דנא, בצורות ובוורסיות שונות, כפעילות תרבותית וחברתית מבורכת".

סיטואציה קצת אחרת היא לספר על רעיון למישהו אחר בתוספת הסברים כתובים , האם תהיה הגנה על הרעיון במידה ומישהו אחר יממש את הרעיון.

המעצבים טענו כי המימוש למשחק הועתק אך בית המשפט לא סבר כך. נכון שהנתבעים קיבלו השראה מסויימת מהתובעים אך לא לכדי העתקה. גם העלו משפו מסוים שהועתק אך הורידו אותו מייד ואלו זוטי דברים קובע בית המשפט.

"אין בעצם ההשראה להפר זכות יוצרים. דבר ידוע ומקובל הוא, שיוצרים בתחומים שונים מקבלים השראה מיוצרים אחרים, במסגרת עבודתם ואין בכל כל פסול. לדוגמא, סופר יכול לכתוב ספר בהשראה של ספר אחר, צייר יכול ליצור תמונה בהשראה של צייר אחר, ניתן לעשות פרוייקט תרבותי או מסחרי בהשראת פרוייקט אחר וכך הלאה. למרות ההשראה, אינני מוצא בנקודות דמיון עליהם הצביעו התובעים בסיס מספיק לטענתם, שהנתבעות הפרו את זכויות היוצרים שלהם."

בית המשפט חתם דבריו ב:

"סיכומו של דבר, לא שוכנעתי שהנתבעות הפרו זכויות יוצרים כלשהם של התובעים. זאת למעט בעניין שולי וקטן יחסית (שגם ביחס אליו ספק אם הוא עלה כדי הפרת זכויות יוצרים), של העתקת משפט פתיחה למשחק, כאשר הנתבעות הסירו את ההפרה מיד כאשר נעשתה פניה אליהם, בטרם התקיים המשחק שערכו. לפיכך יש לראות בכך זוטי דברים או הפרה תמימה, שאינה מזכה בפיצוי."

הגנה על הצגת רעיון , איך ומתי?

לצורך כך נביא את פס"ד ע"א 2682/11 , בו תושב הציג את הרעיון באמצעות מצגת איך כדאי לזהות בעל כלב לצרכי הכלב באמצעות בדיקת DNA, לבסוף העירייה ממש את הרעיון באופן עצמאי. התושב תבע ובית המשפט קבע כי אין הגנה על זכויות יוצרים על רעיון. דרך המלך היא רישום פטנט. זכויות יוצרים שומרים ביטוי יצירה מסויימת. אם היו מעתיקים לוגו או חלקים מהמצגת אז היה אולי עילה להפרה בזכויות יוצרים.

בפס"ד נכתב כך:

"כיוצא בדברים הללו, אין לי אלא להסיק כי כל שהוכח בבית המשפט המחוזי הוא כי עיריית פתח תקווה ישמה את הרעיון שביסוד יצירתו של המשיב, קרי – הקמת מאגר DNA באמצעות דגימות רוק שתלקחנה בהסכמת בעלי הכלבים. ואולם, לא הוכח כי עיריית פתח תקווה "העתיקה" את דרך הביטוי שבמסגרתו הובע הרעיון, קרי – המצגת והצעת המחקר"… "בנסיבות אלה – כשמדובר בישום רעיון של המשיב על-ידי עיריית פתח תקווה, להבדיל מהעתקת דרך ביטויו של הרעיון – דינו של הערעור להתקבל."

מה הסיבה שאין הגנת זכויות יוצרים על רעיון

מהפסק דין לעיל עולה כי ההגנה צריך להיות דרך דיני הפנטנים ברעיון:

"   במאמר מוסגר אציין כי מבין כל ההגנות בדיני הקניין הרוחני, התחום שמגן באופן הנרחב ביותר על זכויותיו של יוצר הרעיון, הוא תחום הפטנטים. דהיינו, כאשר מבשיל רעיון של יוצר ל"אמצאה", באופן שיש בה משום התקדמות בתחומהּ, ומקורהּ הוא במוחו של היוצר, הרי שהוא זכאי לרשום אותה אצל רשם הפטנטים. "

רעיונות הם מנוע היצירה של ההתקדמות של האנושות.

אם ניתן יתר הגנה לרעיונות נחסום אנשים מליצור.

ההגנה תהיה מעצם הרעיון ולא תניע אנשים לממש את הרעיונות שלהם.

רעיונות הם משהו לא מוגדר שאין לו צורת ביטוי מסויימת ולכן פחות אפשר להגדיר על מה ניתנת ההגנה.

 

יש דרכים אחרות להגן על רעיון

באמצעות הסכם סודיות

חוזה משתמע מכללא- חוזה יכול שייעשה בעל פה בכתוב או בצור אחרת… זוהי לשון החוק. הכוונה היא שבמדיה ואין הסכם מפורש עם הגוף לו חשפתם את הרעיון עדיין יש לבחון אם הכרת פה הסכם בעל פה או בהתנהגות הצדדים. יש לבדוק את אומד דעת הצדדים וכוונתם האמיתית.

עשיית עושר שלא במשפט – התעשרות לא כדין-

יש צורך שהמתעשר יקבל לידיו נכס או טובת הנאה כלשהי.

ההתעשרות נעשה על ידי אדם אחר

והיעדר הצדקה לעניין ההתעשרות.

הפסיקה לא דנה לבד רק לעניין הפרת זכויות יוצרים אלא במקרה בו יש תוספת של דינים אחרים. על כן במידה ויש שימוש ברעיון יבדקו את חוסר התום לב בשימוש  או הפרה של חוקי המסחר ההוגן.

כפי שניתן להבחין הנושא סבוך ורצוי להתייעץ עם עורך דין זכויות יוצרים טרם הגשת תביעה משפטית.

על המחבר

עו"ד גבריאל בנטוב

שותף מנהל במשרד בנטוב בוגר תואר LL.B, אוניברסיטת בר אילן. התמחה במשרד עו"ד אברהם בר. בעל נסיון רב ביזמות והיכרות עם סצנת הסטארטאפים. עריכת חוזים, לטיגציה, תקנונים, לשון הרע, דיני אינטרנט, זכויות יוצרים ועוד.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!