גילוי נאות בתקנון אתר ותנאי שימוש

עו"ד גבריאל בנטוב כללי 0 תגובות

גילוי נאות בתנאי שימוש

גילוי נאות בתנאי שימוש- לעתים קרובות קשה להבין את תנאי השימוש בחברה ומכילים הרבה ז’רגון משפטי מסובך.

מחקר שנערך לאחרונה מצא כי 69% מהמשתמשים שנשאלו לא קראו את תנאי השימוש של החברה לפני שהסכימו להם. על מנת להפוך את ההסכמים לשקופים יותר, ישנה חובה המחייבת את החברות לספק סיכום או סקירה של מה כרוך בתנאי שימוש לפני הגישה למסמך.

מקרים של גילוי נאות שלא נעשה באתר הוביל לתובענות ייצוגיות של מילוני שקלים.

למשל סימון כתבות ממומנות באתר היא חובה על ידי בעל האתר. זאת בכדי לתת לגולשים את האפשרות לבחור אם להיחשף לחומר פרסומי או לא. ההסוואה של דבר כזה היא אינה חוקית וחושפת את בעל העיתון לתביעה של מילוני שקלים.

או סלבס שמפרסמים בקד”מ בצורה מסווה

בפרופיל שלהם תחת מאות אלפי עוקבים מוצרים שעוברם הם מקבלים שכר.

גם זוהי עלולה להיות התנהלות פסולה של בעל המדיה. על כן יש ליידע את הגולשים בנוגע לעירוב הכלכלי שבעניין.

אי גילוי שהמרת מט”ח על עמלה של 5% גם יכולה להוביל להטעייה.

גבייה על כרטיסי אשראי שטרם הופעלו- לא נעשה גילוי נאות בגין התשלום בעניין.

כל אלה הם רק חלק מהמקרים שבהם אפשר לקבל תביעה על כך שלא חשפנו את העניין.

לקוחות שלנו עם אתרי דרופשיפינג ישראלים שמכרו לקהל ישראלי נדרשו לבצע גילוי נאות

נרחב באתר שלהם עקב החשש שמא יתבעו על כך שיוצרים מצג שווא בו המשתמש נוטה לחשוב שהאתר מוכר סחורה מישראל.

על כן המלצנו ללקוחות להוריד את הסיכון למינימום ולכתוב הבהרה בגדול בנושא.

למה אי גילוי נאות יכול להיחשב הטעיה?

נקודת המוצא בעולם הצרכנות הוא שהלקוח הוא מוחלש מול הארגונים הגדולים.

לכן יצאו שלל חוקים שמגנים על הצרכן והאפשרות לנצל את חוסר הידיעה שלו.

חוקים כמו חוק הגנת הצרכן אשר מאפשרים החזר מוצר תוך 14 יום

או ביטול עסקה במצבים מסויימים ממחישים את יחסי הכוחות.

כל גם בכל הנוגע למה אנו טורחים לכתוב וליידע את המשתמשים באתר.

איך נדע מה כדאי לשלב לתקנון אתר

כל דבר שנדמה שכדאי שהלקוח יידע רצוי להכניס לתקנון אתר.

גם אם משהו לא כתוב באופן חד משמעית בחוק כחייב התייחסות רצוי להבהירו בתקנון.

זאת משום שיש מונח שנקרא מצג שווא שהוא

דרגה חמורה יותר של הטעיה (הטעיה עשוי להישמע שהדבר נעשה מרשלנות).

לעומת זאת מצג שווא הוא משהו מתוכנן יותר בו העסק מציג עצמו כמשהו שאינו קרוב למציאות- ראה פשרת ענבל אור כדוגמה למצג שווא.

בכל אופן רצוי לתת דגש רב בנוגע מה להכניס לתקנון של האתר וגם לממשק האתר עצמו.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין בכדי להחליט יחד מה רצוי להכניס לתקנון באתר הספציפי שלכם בהתאם למטרות והאתר עצמו.

על המחבר

עו"ד גבריאל בנטוב

שותף מנהל במשרד בנטוב בוגר תואר LL.B, אוניברסיטת בר אילן. התמחה במשרד עו"ד אברהם בר. בעל נסיון רב ביזמות והיכרות עם סצנת הסטארטאפים. עריכת חוזים, לטיגציה, תקנונים, לשון הרע, דיני אינטרנט, זכויות יוצרים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *