תביעה קטנה- עורך דין בהליך וייצוג

נתחיל עם מה כן מותר לעורך דין לעשות בתביעה קטנה

עורך דין בדרך כלל פועל מאחורי הקלעים בתיקים תביעות קטנות והכוונה היא שיחת סיכון סיכוי מול הלקוח בעניין הניצחון בתיק, הכנת כתב התביעה, הגשת כתב התביעה בנט המשפט בצורה יעילה וזריזה, ניהול משא ומתן עם הצד השני טרם מועד הדיון, הכנת הלקוח לדיון ולהתפתחויות אפשריות באולם בית המשפט.

איסור להופיע בבית המשפט

ככלל לעורך דין אין אפשרות להופיע בפני בית המשפט לתביעות קטנות, זאת בכדי לנסות ולא ליצור פעם כוחות גדולים בין הצדדים ולא לסרבל את ההליכים ולהשאיר את הדיון פשוט ככל הניתן, הרבה פעמים עורכי דין הופכים את הדיון למורכב יותר.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!
טל'  072-213-1092, דחוף? 054-765-0002 

ס' החוק אשר מורה על הדרת עורכי הדין מאולמות בתי המשפט של התביעות קטנות מופיע בחוק תקנות השיפוט תחת ס' 63 והוא מורה כך:

 ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

מייצג מקצועי אחר שאינו עורך דין

בכדי לשמור על מאזן הכוחות בבית המשפט, יש לבקש רשות מבית המשפט בייצוג על ידי עורך דין ורק במקרים מיוחדים יאושר הנושא. ייצוג על ידי אחר , שאינו עורך דין אפשרי אבל עם סייגים כפי שמופיע בחוק, ס' 63 ב':

   "(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –

(1)   אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

(2)   אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

(3)   אם הייצוג נעשה בתמורה."

מייצגים מקצועיים, אם מתקבלת תמורה כלומר מייצג מקצועי שמתפרנס מכך, ומופיע חוזר שעובד בחברה מסויימת. המטרה היא שהמייצג יהיה לעזר לאדם התובע או הנתבע.

בית המשפט מנסה לשמור על יחס שוויוני בין הצדדים לכן אם בצד אחד ישנו עורך דין כתוב או נתבע פרטי אז בית המשפט יכול וייעתר לבקשת ייצוג.

אישור ייצוג הוא חריג ובמקרים רבים לא קורה כך ברע"א 5711/08 פרטוק נ' סול תורג'מן בע"מ נקבע כדלקמן:

"כאשר בית המשפט לתביעות קטנות מתיר את הייצוג לאחד מהצדדים עליו לעמוד על נסיבות העניין כולו על מנת להחליט האם להתיר את הייצוג גם לצד השני. … בין השיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון: רצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור עורך דין מטעמו; אופיו של הצד המיוצג – כך למשל אם מדובר בבעל דין שהוא עורך דין יש לבחון האם הוא עורך דין העוסק באותו תחום בו נידונה התביעה, האם הוא עורך דין פעיל וכו'; עניינה של התביעה, גובהה ומורכבותה המשפטית. באיזון בין כל אלה יחליט בית המשפט האם יש להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד על מנת למנוע קיפוחו או האם ניתן להותירו ללא ייצוג משפטי, כאשר במקרה כזה על בית המשפט עצמו מוטל התפקיד של סיוע לבעל הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על מנת ליצור איזון בין הצדדים. במקרה בו יש חשש כי העדר האיזון בין הצדדים יפגע בזכותו של הצד הלא מיוצג להליך הוגן, ואף סיועו של בית המשפט לא יועיל לאיון חשש זה, וודאי שיש להתיר את ייצוגו של הצד השני גם על חשבון יעילות הדיון, שהרי כאמור המטרה המרכזית של בית המשפט לתביעות קטנות הינה פתיחת הדלתות לאזרח הקטן ויעילות ההליכים הינה אך האמצעי להשגת מטרה זו. מובן כי כל החלטה בעניין זה צריכה להינתן בכתב תוך מתן נימוקים."

למשל במקרה בו היה עורך דין מצד אחד, אשר הוסמך לאחר הגשת כתב התביעה, ניסו לקבל אישור לייצוג עורך מנגד. השופט בסוף לא התיר ואמר שמדובר במחלוקת עובדתית ומקרה התיק אינו מורכב ושאין מדובר בעורכך דין בעל ניסיון רב. על כן ניתן להסיק כי בית המשפט מודד במשורה את אישורי הייצוג ויבדוק את פעילות העורך דין והאם היא מהווה לו יתרון משמעותי בתיק הנדון.

במוסדות גדולים כמו חברות וגופים מוסדיים וממשלה

לעיתים גופים ממשלתיים מנסים לטעון כי הייצוג מותר מתוקף סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958 קובע כי בהליך שהמדינה צד לו היא תיוצג בידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו.

במקרה זה הותר  הייצוג למדינה אך מנגד באותה נשימה גם לצד השני התאפשר הייצוג. על כן ניתן לראות גם במקרים חריגים מעין אלו המערכת שומרת על שיוויון כוחות. בכל מקרה גם למדינה אין היתר קבוע לייצוג ויש לבחון כל מקרה לגופו.

אף אסור שהעורך דין יימצא באולם הדיונים ושיילחש לצד השני מה להגיד, כך ניתנו הגבלות נוספות לייצוג עורך הדין ועלו שאלות פרשניות בעניין. במקרה נוסף נאמר כך על ידי ביתה המשפט אשר יכול לסכם יפה את הלך הרוח של בית המשפט בנושא:

"לטעמי, כאשר בית המשפט לתביעות קטנות מתיר את הייצוג לאחד מהצדדים עליו לעמוד על נסיבות העניין כולו על-מנת להחליט האם להתיר את הייצוג גם לצד השני. לשם כך עליו קודם כל להציג את הסוגייה בפני הצד שכנגד ולברר את רצונו ויכולתו לשכור עורך דין מטעמו. לאחר מכן עליו לערוך את האיזון בין השיקולים העומדים על הפרק לצורך מתן מענה פרטני בכל מקרה ומקרה. בין השיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון: רצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור עורך דין מטעמו; אופיו של הצד המיוצג – כך למשל אם מדובר בבעל דין שהוא עורך דין יש לבחון האם הוא עורך דין העוסק באותו תחום בו נידונה התביעה, האם הוא עורך דין פעיל וכו'; עניינה של התביעה, גובהה ומורכבותה המשפטית. 

"באיזון בין כל אלה יחליט בית המשפט האם יש להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד על-מנת למנוע קיפוחו או האם ניתן להותירו ללא ייצוג משפטי, כאשר במקרה כזה על בית המשפט עצמו מוטל התפקיד של סיוע לבעל הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגייה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על-מנת ליצור איזון בין הצדדים. במקרה בו יש חשש כי היעדר האיזון בין הצדדים יפגע בזכותו של הצד הלא מיוצג להליך הוגן, ואף סיועו של בית המשפט לא יועיל לאיון חשש זה, ודאי שיש להתיר את ייצוגו של הצד השני גם על חשבון יעילות הדיון, שהרי כאמור המטרה המרכזית של בית המשפט לתביעות קטנות הינה פתיחת הדלתות לאזרח הקטן ויעילות ההליכים הינה אך האמצעי להשגת מטרה זו. מובן כי כל החלטה בעניין זה צריכה להינתן בכתב תוך מתן נימוקים".

במוסדות גדולים כמו חברות וגופים מוסדיים וממשלה

היו ערים לגביי ההשכה, העיסוק וההתנלהות של הצד השני וטרם הדיון במידה ויש לכם קושי מסוים לייצג את עצמכם, בררו אם תוכלו לבקש להיות מיוצגים על ידי עו"ד או בכלל. במידה ויש לכם עוד שאלות תוכלו לפנות למשרדנו העוסק בתביעות באזור הצור קשר או ב- 072-213-1092.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!
טל'  072-213-1092, דחוף? 054-765-0002