מייצגים מקצועיים בתביעה קטנה

נוצרה פרקטיקה בה תובעים בתביעה קטנה מגלים ביום הדיון כי מתייצב מולם אדם שמופיע בדרך קבע באולמות בית המשפט. הוא אינו עו”ד ועל כן מותר לו להופיע לכאורה.

בית המשפט העליון אמר את דברו בעניין ברעא 6892/13:

אלא שהמחוקק טרם נתן דעתו לסוגיה זו. פשיטא, כי כל עוד לא השתנה המצב החוקי, יש להקפיד על קיומן של הוראות החוק ככתבן וכלשונן. בית המשפט לתביעות קטנות הוא מעוזו של האזרח מן השורה, ויש לשמור ולבצר את מעמדו ככזה. אכן, לעתים היעדר ייצוג גורם לסרבול ההליך, אך בית המשפט מצווה על אורך רוח; משה רבנו אומר (דברים א’, י”ב) “איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם”, ומסביר רש”י “מלמד שהיו ישראל טרחנין, היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר יש לי עדים להביא, מוסיף אני עליכם דיינים”. אורך הרוח נחוץ איפוא במיוחד בהיעדר ייצוג. ועוד, פשיטא גם, כי יש לאפשר לחברה או גוף מוסדי שהם בעלי דין בבית המשפט לתביעות קטנות להשמיע את טענותיהם, אולם לצד זאת יש להקפיד כי בעלי דין כאלה לא ישתמשו בכוחם או ביתרון הגודל על מנת לייצר לעצמם עדיפות בהיבט הייצוג. מתן אפשרות לייצוג החברה על-ידי העובד המטפל בתיק היא פתרון סביר והוגן. יתר על כן: בהמלצותיה של השופטת שטרסברג כהן, כמפורט מעלה, יש – בכל הכבוד – כדי ליתן מענה גם לבעיות פרקטיות העלולות להתעורר. במלים אחרות, מקום בו חברה נוטלת חלק בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, על בית המשפט לברר, בפתח הדיון, את מיהותו ומהותו של מייצגהּ. ככל שהמייצג בא בגדר אחת משלוש החלופות שבסיפת סעיף 63(ב) – לא יותר הייצוג. על הדברים להיות מתועדים בפרוטוקול.

מה אומר החוק

כאמור החוק לא מתיר ייצוג של עורכי דין בהליך אך ישנו חריג אשר מאפשר ייצוג של התובע או חברה על ידי אדם אחר שאינו עורך דין אך במגבלות הבאות  ובאישור בית המשפט:

  • אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע; 
    (2) אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג; 
    (3) אם הייצוג נעשה בתמורה. 

כלומר שאדם שמופיע במאות תיקים ובשכר אינו רשאי להופיע בתיקים של תביעות קטנות.

מה נעשה בשטח?

לרוב מאושר אותם מייצגים קבועים שמופיעים למען החברות הגדולות בתחום הביטוח, הסלולאר ועוד. נוצר פער גדול בין התובע והנתבע ברמת הידע של ניהול ההליך. משהו שמפספס את מטרות המוסד.

יפים הדברים בתלונה שהוגשה לנציב תלונות הציבור:

“הקושי בעניינו נוגע לשאלת הייצוג של הצד שכנגד במשפט. מתברר, כי השאלה אם מתכונת הייצוג הייתה מותרת בנסיבות המקרה לא נבדקה על ידי הרשם. שאלת ייצוג בעלי דין בבית משפט לתביעות קטנות מצאה את ביטויה בשלוש חוות דעת שפורסמו בשנים 5112 ,5112 ו-5112 על ידי הנציבה הקודמת, כב’ השופטת )בדימוס( טובה שטרסברג כהן. לעניין זה נאמר בחוות דעת מספר 12/5 כי: ” יש להימנע מפגיעה בשוויון בין בעלי הדין על-ידי מצב של א-סימטריה, כאשר אחד הצדדים טוען לעצמו בלשון הדיוטות ואילו השני “בלשון פרקליטים מלומדת” )רע”א 85/2231 יהודית בן שושן נ’ רוברט בן שושן, פ”ד נא)2 )152 ,152 .)כך גם בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ערך השוויון צריך להישמר מבחינה מהותית ולא 2 פורמלית בלבד )בר”ע 88/3115( ירושלים( רפי בלושטיין נ’ דנה ילין, פדאור 11(1 ) 118( פיסקה 5 לפסק הדין((… בנוסף, כאשר בפני בית המשפט לתביעות קטנות מופיע מטעם חברת ביטוח או גוף אחר עורך דין העובד בחברה, אין, בעקרון, הבדל בינו לבין עורך דין חיצוני והעדר השוויון בין מעמדו ויכולתו להעלות את טענות החברה לבין מעמדו של הדיוט נטול ייצוג, ברור מאליו“. בחוות הדעת 12/5 נאמר, כי : “ערים אנו לכך כי חברה וחברת ביטוח בכלל זה, חייבת להיות מיוצגת על ידי אדם כלשהו. יש להניח כי הסדר לפיו אחד מפקידיה של החברה המטפל בעניין, מופיע מטעמה בהתדיינות, נותן תשובה מסוימת ומסויגת לבעייתיות האמורה. עם זאת, אין להלום מצב בו בית המשפט מאפשר לאדם מן החוץ לייצג חברה, למרות היותו אחד החריגים הנ”ל. יש בכך לכאורה ייצוג המנוגד להוראות החוק, הפוגע באחת מתכליותיו, שהיא שוויון בין הצדדים להתדיינות. בודאי אין מקום לנוהג כזה, ככל שהשתרש בבתי המשפט לתביעות קטנות או באיזה מהם. לאור האמור לעיל, אנו ממליצים בפני בתי המשפט לתביעות”…

“כב’ השופט אליקים רובינשטיין, ברע”א 31/2285 קרול חיימוביץ ואח’ נ. לימור אוריון ואח’ הדגיש, כי: “פשיטא, כי כל עוד לא השתנה המצב החוקי, יש להקפיד על קיומן של הוראות החוק ככתבן וכלשונן. בית המשפט לתביעות קטנות הוא מעוזו של האזרח מן השורה, ויש לשמור ולבצר את מעמדו ככזה. אכן, לעתים היעדר ייצוג גורם לסרבול ההליך, אך בית המשפט מצווה על אורך רוחבהמלצותיה של השופטת שטרסברג כהן, כמפורט מעלה, יש – בכל הכבוד כדי ליתן מענה גם לבעיות פרקטיות העלולות להתעורר. במלים אחרות, מקום בו חברה נוטלת חלק בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, על בית המשפט לברר, בפתח הדיון, את מיהותו ומהותו של מייצגּה. ככל שהמייצג בא בגדר אחת משלוש החלופות שבסיפת סעיף 36(ב( – לא יותר הייצוג. על הדברים להיות מתועדים בפרוטוקול” )ההדגשה במקור(“.

איך תזהו תובע מקצועי

ראשית תיראו בביטחון שלו כי הוא רגיל למסדרונות בית המשפט. יתרה מכך, במידה והוא מדבר עם כמה א נשים במקביל ככל הנראה יש לו מספר תיקים באותו יום באולם הדיונים.

מה עליכם לעשות בעת שאתם מזהים תובע מקצועי?

אמנם לא בהכרח תתקבל טענתכם אבל נסו לטעון כי יש פסיקה של העליון בנושא ויש לבדוק האם אותו מייצג מקצועי מקבל שכר בעניין ושהוא מופיע בדרך קבע בדיונים.

האם ניתן לבקש ייצוג כאשר מדובר במייצב קבוע

בכדי לשמור על האיזון בכוחות הצדדים יכול בית המשפט אולי להיעתר לאישור לייצוג. שווה לנסות לטעון זאת. אך העניין הוא שבית המשפט לא אוהב לדחות דיונים בתיקים מסוג זה ולכן דחיית הדיון לא תתרחש. ניתן לבקש זאת בטרם הדיון בכתב או להגיע עם עו”ד ובמידת הצורך יופיע כל שתאושר בקשתכם.