תביעה קטנה – ערעור על פס"ד של בית משפט תביעות קטנות

בהליכים רגילים בבית המשפט יש ערעור בזכות, כלומר מוקנית הזכות באופן אוטומטי מבלי לבקש אישור. בבית המשפט לתביעות קטנות, עקב הייחודיות של ההליך זכות הערעור היא ברשות כלומר יש צורך לבקש מבית המשפט רשות לערער על הפסק דין ולא כל בקשה תתקבל אלא במקרים ייחודים כפי שניראה עכשיו.

מדוע לא ניתן לערער על כל פסק דין?

בית המשפט לתביעות קטנות נועד להליכם קצרים ולא מורכבים ועל כן אפשרות הערעור היא מצומצמת למדי, תאור יפה של המאזן בבית המשפט:

התערבות ערכאת ערעור בהחלטת בית המשפט לתביעות קטנות: 
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט לתביעות קטנות הינה ערכאה מיוחדת אשר מטרתה לסיים סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. לפיכך, אין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות. משום כך, על בית המשפט ב עורכי דין (שם, ס’ 63) ושבו מדובר בסכומים קטנים יחסית. הקמת בית המשפט לתביעות קטנות היתה כדי לאפשר דיון מהיר וקצר וזול בעניינים בעלי ערך כספי מועט. מסיבה זאת נקבע כי אין זכות ערעור על פסה”ד של ביהמ”ש לתביעות קטנות אלא ברשות מיוחדת ואף אם תינתן הרשות לא יישמע הערעור בפני הרכב של שלושה שופטים אלא בפני שופט אחד. 

לסיכום: רשות ערעור על פסק דין של בימ”ש לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה ופשוטה ואילו כשמדובר בנושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד משמעית לא תינתן בדרך כלל רשות ערעור אפילו אם מדובר בשאלה בעלת חשיבות עקרונית או צבורית אא”כ מדובר בשאלה עקרונית בנושא שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בו כאשר רצוי שלא להנציח פס”ד מוטעה המשמש לאותו בימ”ש תקדים לתביעות דומות”. (הדגשה שלי – י.ש.). 

מתי יאפשרו ערעור?

בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה ופשוטה ­– הכוונה היא שהטעות זועקת מהפרוטוקול. טענות של קיום הליך לא נכון ולא לפי הנהלים לא יתקבל אלא פרשנות לא נכונה של הראיות. בית המשפט מכבד את הערכאה מלמטה בכך שלהם האפשרות להתרשם מהעדים ולאמוד את אמינותם. בנושאים כאלה לא יתערב בית המשפט _מזרחי נ’ וליצקי):

“הלכה פסוקה היא כי בית משפט של ערעור אינו נוהג להתערב בקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, אשר לו היכולת להתרשם מן העדים ולבחון את הראיות המובאות בפניו באופן בלתי אמצעי והתערבות כזאת שמורה למקרים חריגים בלבד בהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין או כאשר הדברים אינם מבוסים על פניהם.. אני סבורה כי קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא הרלוונטיות לענייננו סבירות ומבוססות בנסיבות המקרה שלפניו ולא שוכנעתי כי נפל פגם בקביעותיו העובדתיות במידה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור במיוחד נוכח מתחם ההתערבות המצומצם בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות.

בעניין עקרוני– מן הפסיקה עולה בנושאים שמדובר בעניין רווח , עקרוני כמו גרירת רכב או הטעייה צרכנית שהדיון בנושא יועיל להמשך באופן מובהק.

מתי לא יאפשרו ערעור

על אופי הדיון ופגמים פרוצדוראלים– ככל הניראה לא תינתן אפשרות ערעור כיוון שמטבעו בית המשפט מסוג זה מתירני בהתלנות הדיונית שלו בכדי להכריע באופן מהיר ויעיל.

אי התערבות בפסיקה שגויה- ההתערבות היחידיה שתתאפשר היא כאשר יש מקרה מובהק שזועק שיש להתערב בו וזאת למרות שהפסיקה שגויה. כאשר התופעה שכיחה ונוגעת למקרים רבים בית המשפט כן נוטה לדון בנושא עקב חשיבותו ושהוא עקרוני. זאת למרות צמצום ההתערות של בית המשפט בהחלטות בית המשפט לתביעות קטנות.

עם זאת, עולה ביקורת כאשר טוענים לעניין עקרוני, הרי למה לא ביקש הצד השני או בית המשפט להעביר את התיק לבית המשפט השלום אם חשב שהנושא מהותי ויש לנהל אותו בבית משפט רגיל. הרי לשון החוק מורה כך:

“בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן

זו טענה נגדית שמועלה פעמים רבות אך לא בהכרח מכריעה בנושא.

קצת פרוצודורה

תוך 15 יום מרגע מתן הפס”ד ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לרשות ערעור.

הערעור יהיה בדן יחיד כלומר שופט אחד

במידה וסירבו לבקשת הערעור ניתן לערער לעליון על ההחלטה שיבחן את ההחלטה ואולי יאפשר ערעור.

עצם בקשת הערעור במידה והיא מתקבל הופכת להיות הערעור עצמו לכן כדאי לשכור עו”ד ולכתוב את הערעור באופן מקצועי.

אין ערעור על החלטות ביניים של שופט אלא רק על הפס”ד וזה ברשות כאמור.

יינתן בקושי רב ערעור שני לבית המשפט העליון.