תביעת ספאם דואר זבל אס אמ אס, 1,000 ש"ח להודעה, האמנם? [ניתוח החוק והפסיקה]

עו"ד גבריאל בנטוב כללי 0 תגובות

תביעת ספאם דואר זבל

ראשית, טרם המאמר מצורף מדריך מעשי מקוצר למי שרוצה לתבוע לבד

האם ההודעה היא פרסומת שלא הסכמתם 

נסו להיזכר שלא השארתם פרטים והסכמתם לקבל חומר שיווקי, למפרסם שנתבע חייב להיות הוכחה שנרשמתם. אם הוא יוציא הודעה או שיחה שבה הסכמתם לקבל חומר פרסומי התביעה שלכם בסכנה.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!
בירור גוף הנתבע

פעמים רבות המפרסמים מסתתרים. יש לנסות להתחכות אחר אותו גוף באמצעות התקשרות למספר ממנו קיבלתם את ההודעה, ולנסות לדלות את שם החברה או הכתובת. אפשר לחפש גם באינטרנט אחר המספר או השם. כמוצא אחרון אפשר http://havarot.justice.gov.il  ולנסות לאתר את מספר הח.פ.. בכתב התביעה תזדקקו למספר הזה.

רצוי לסרב לקבל חומר פרסומי נוסף

במסרון על ידי השבה המילה הסר למספר ממנו נשלחה ההודעה. במייל לנסות ולהישמע להוראות של המייל כיצד להסיר מרשימת התפוצה. אם אין הוראות אז במייל חוזר. המטרה היא להראות שניסתם להפסיק את המטרד של ההודעות.

כדאי מכתב התראה טרם תביעה לגוף המשווק, דוגמא למכתב התראה- לחץ כאן לצפייה

ניסוח כתב תביעה

דוגמה לכתב תביעה עם הערות ניתן לצפות פה, דומה לנוסח המופיע באיגוד האינטרנט, לינק לקובץ.

כדי לחזק את טענות התביעה שלכם- אפשר לצלצל ולהקליט את השיחות עם מי ששיווק, זאת תהיה הוכחה כי ההודעה מפנה לאתר של אותה החברה,. העקרון הוא התחקות אחר מי הוא מקור המפרסם בכדי לדעת את מי לתבוע בדיוק ולהוכיח בפני השופט את זהות הנתבע.

הגשת כתב התביעה באינטרנט

 מצורף לינק מאתר בתי המשפט אשר מסביר צעד אחד צעד כיצד להגיש תביעה קטנה באתר האינטרנט שלהם- לינק למדריך.

אנחנו פה לכל שאלה…
בהצלחה!

*הכתוב אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין לנו כל קשר לאיגוד האינטרנט.

מאמר מקיף תביעת ספאם פסיקה וחקיקה

טרם החיקוק כל גוף יכול לשלוח הודעות אס אמ אס מיילים ושיחות למכשיר הסלולארי או במחשב ולהציע את מרכולתו. אך עקב אובדן רב של זמן ומשאבים במגזר העסקי חוקק תיקון לחוק התקשורת, נוצרו פסיקות רבות אשר מפרשות את החוק. במאמר זה ננסה לסקור חלק מהפסיקות ולהתייחס לחוק ופרשנותו בהתאם לפסיקה.

 

החלפת סעיף 30א

  1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 , במקום סעיף 30א יבוא:

"שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק 30א.     (א)        בסעיף זה –

"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

חשוב שהמסר השיווקי יעודד אתכם להוציא כספים. כלומר אם ישנה מודעה שרק מדברת בשבחי החברה ולא מאפשרת לינק לרכישה באתר לא בהכרח שיחשב כמודעה שעודדה אתכם להוציא כסף

למשל ב 10591-05-15 זיו גלסברג נ' פסגות בית השקעות בע"מ:

התקבלה הודעה שמזמינה את הקורא להצטרף למרכז הידע של מרכז האקדמיה הפיננסית הראשונה. הלינק מוביל לעמוד נחיתה של סרטונים בתחום הפיננסי. בית המשפט נדרש להפעיל פרשנות של המחוקק וכיוון לסיפא של הסעיף "הוצאת כספים בדרך אחרת" ויכול שאקדמיה מסוג זה יכולה לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת כלומר בדרך עקיפה. הגבול לעידוד הוצאת כספים הוא רחוק כלומר גם אם האתר ניראה תמים לכאורה במידה ויש לינקים או במסגרת המותג ישנם שירותים בתשלומים כמו כל גוף מסחרי ההודעה יכול להיחשב שעודדה הוצאת כספים. כך נכתב בערעור לעליון של אותו תיק:

"כמו כן קבע בית המשפט קמא כי הטענה לפיה מטרתה היחידה של ההודעה הייתה לעודד התנהלות פיננסית נכונה אינה מתיישבת עם העובדה שעמוד האינטרנט שאליו הפנתה הוא חלק מאתר האינטרנט של פסגות אשר מכיל פרסומות מרובות. עוד קבע בית המשפט קמא כי מתשובתה של פסגות לבקשת האישור עולה כי היא שלחה את ההודעה שקיבל המשיב לכל לקוחותיה בעבר ובהווה ואף בכך יש כדי להעיד כי מדובר במסר מסחרי."

" במקרה דנן מנה בית המשפט קמא מספר אינדיקציות שמהן עולה כי ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי ההודעה ששלחה פסגות למשיב היא "טריק פרסומי" שנועד למשוך אותו להתקשר עמה בעסקה ולעודד הוצאת כספים. מסקנה זו מקובלת עלי. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שבעמוד שאליו מפנה ההודעה מופיע הלוגו של פסגות ותחתיו הכיתוב "פסגות בית ההשקעות הגדול בישראל". כיתוב זה והאינדיקציות האחרות שמנה בית המשפט קמא, כמו גם העובדה שפסגות היא חברה מסחרית הפועלת להשאת רווחים, מבססים במידה הנדרשת בשלב זה של הדיון את המסקנה כי ההודעה שנשלחה אל המשיב ועמוד האינטרנט שאליו הפנתה נועדו, לכאורה, לחזק את תדמיתה של פסגות כבית השקעות מבוסס ומקצועי ולעודד רכישה של מוצרים ושירותים ממנה."

ניתן לראות כי הפסיקה מכירה גם בטריקים שיווקיים שנועדו באופן רחוק ועקיף הוצאת כספים.

"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;

מהי הודעה אלקטרונית?

בפס"ד ת"צ 12-11-1862 טויסטר נ' .Inc Google ואח'  ניסו התובעים לטעון לכך שכלי ה remarketing מפר את חוק הספאם ובית המשפט נדרש להגדיר  במדויק מהו דבר דואר אלקטרוני:

"לפיכך סבורני שניתן לקרוא תנאי זה כמציב דרישה לכך שידובר בדבר פרסומת אשר נשלח, התקבל ונשמר באמצעות מערכת דואר אלקטרוני. ודוק, כמובהר לעיל כמעט כל מסר המופיע על מסך המחשב או צג הטלפון הנייד ניתן לשמירה אלקטרונית, ואולם רק בחלק מהמקרים המסר הועבר למערכת דואר אלקטרוני, דהיינו באמצעות תוכנה המיועדת לקבלה, לשליחה ולניהול של מסרים מסוג זה על פי רצון המשתמש"

כך שכל דבר שמשול לתיבת דואר אישי בין אם בג'מייל או בפייסבוק עומד בקרטריון זה אך לא פרסומות מותאמות אישית שכאשר המשתמש עוזב את האתר הן מפסיקות מלהתקיים ולא נשמרות בתיבה שלו. יש לכך רציונאל כי המחוקק רצה למנוע את העיסוק בניהול תיבת הדואר המופצצת במסרים פירסומיים ואל לבית המשפט להתערב במודלים עסקיים לגיטימיים בארץ ובעולם.

"הודעת מסר קצר" – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;

 

"מערכת חיוג אוטומטי" – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;

מהו מסר קולי מוקלט והאם שיחה אנושית מנציג מהווה ספאם?

בפס"ד ת"ק 17733-05-17 עברי נ' הוט מובייל בע"מ בית המשפט נדרש להתייחס לסוגיה הכה כואבת של נציגים אנושיים שמטרידים את מנוחתנו בשיחות טלפון שיווקיות:

"לטעמי כוונת המחוקק בהגדרה זו היא לאותם דברי פרסומת המשוגרים אוטומטית ואכן יכולים לכלול הקלטות שמע או סרטונים המלווים בשמע. איני סבור כי הגדרה זו מכוונת לשיחות אנושיות הכוללת שמע. לא בכדי המחוקק עשה בסעיף 30א')ב( לחוק שימוש במילים "לא ישגר". "שיגור" מתאים להפצה של תוצרים כגון סרטונים, הודעות כתובות, קבצי קול וכדומה, אך אינו מתאים להוצאת שיחות אנושיות. בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 17-05-17733 עברי נ' הוט מובייל בע"מ  .יתרה מכך, סעיף ההגדרות 30א')א( לחוק מגדיר אף את המונח "מערכת חיוג אוטומטי", בין 1 היתר כמתקן בזק המעביר "מסר קולי מוקלט" לנמענים. נמצא שהמחוקק הדגיש באופן 2 מפורש כי שיחה המעבירה דבר פרסומת האסורה על פי החוק, היא כזו המעבירה מסר מוקלט ומכאן שלא מסר בשיחה אנושית המתבצעת בזמן אמת )טיעון זה נכלל בסעיף 8 לפסק הדין 4 בעניין ת"ק )ירושלים( 16-08-39585 אשר נזכר לעיל ואני מסכים לו(."

כאמור שיחת נציג אנושי שהיא שיחה בודדת לא מהווה הפרה של חוק הספאם. כאן ראוי לציין כי תביעה שיחה שיווקית יכולה לקום כאשר מתקשרים בתדירות גבוה על ידי נציג אנושי ומציעים שירות מסוים. דרך פגיעה בחדריה לפרטיות  ניתן לקבל פיצוי.

לשם ההבהרה שיחה מוקלטת כן מהווה שיחת ספאם.

"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה.

מי הוא המפרסם או יותר נכון את מי יש לתבוע בתביעת ספאם?

ראשית נבדוק מי עומד מאחורי הפרסומת. במידה ושם המותג או החנות או השירות מוזכרים במסר הפרסומי אז הוא הכתובת. אם אין את הח.פ. של החברה או העוסק מורשה אפשר לחפש בגוגל באתר שלו או באתר של רשם החברות.

במידה ואין שם המזהה את המסר השיווקי ניתן לנסות להתחקות אחר השולח על ידי הקשה על הלינק ולראות לאיזה דף נחיתה או אתר מגיעים (יש לתעד את התהליך). ככל שהאתר לא מזוהה בדרך כלל יש טלפון להתקשרות ואפשר להתקשר לברר מי זו החברה (רצוי להקליט).

במידה ואין טלפון ואין אתר

ניתן לחפש במסר השיווקי את תוכנת הדיוור שבה משתמש המפרסם ולפנות לאותה תוכנה בבקשה לחשוף את הפרטים של המשווק במערכת. ככל שאינם מסכימים אפשר גם להכניס את תוכנת הדיוור לתביעה עצמה והם כבר אם ירצו יבצעו הודעת צד ג'.

איש שיווק שדיוור עבורכם

יכול להיווצר מצב שאיש השיווק שלכם הפר את חוק הספאם וככל הנראה גם בעל העסק וגם איש השיווק יצטרפו לתביעת ספאם ויחלקו אחריות ביניהם כפי שקבעו בהסכם הקידום ביניהם.

כיצד מצטרפים לרשימת דיוור כדין? ומתי זה לא חוקי?

(ב)לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

(ג)        על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);

(2)        המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;

(3)        דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1)

 

יש 2 אפשרויות להצטרף לרשימת דיוור או להסכמה לקבלת חומר שיווקי פרסומי

הראשונה היא קבלה מפורשת מראש של הנמען- העניין נעשה על ידי שימוש צ'יקבוקס למשל באתר על כך שמסכים המשתמש כי ישלחו לו מעת לעת חומר שיווקי. ניתן גם באמצעות הקלטה טלפונית לבצע תיעוד של ההסכמה ולשמור על הראיה כהסכמה. בבוא היום ככל שתהיה תביעה מול אותו גוף ודרישה לפיצויים יוכל להציג או יידרש להציג זאת כראיה לסתור את טענות התובע.

אפשרות שניה– לשלוח הודעה אחת , ראשונה, שבה מיידעים את המקבל (בית עסק) כי הוא יקבל חומר שיווקי, לאפשר לו להסיר עצמו מהרשימה בין אם בעל פה (שיחה מנציג אנושי) או בכתב עם הוראות הסרה.  כלומר יש כאן הקלה מסוימת על בעלי העסקים שיוכלו ליצור קשר חד פעמי עם כל עסק שהוא ולרשום אותו לרשימת דיוור. זהו בעצם מודל ה opt in.

כך למשל נוצר תיקון לאחרונה (2018) של ס' 66 לחוק התקשורת ובו סיום של עסקה מתמשכת לא יתיר עוד המשך רשות או הסכמה לדיוור. מודל ה OPT IN כלומר הסכמה וצירוף אוטומטי לרשימה נדחה בחלקו. אלא יש צורך לאשרר מחדש עם הלקוח עבר.

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 66)התשע"ח-2018‏*

בסעיף 30א(ד) האמור בו יסומן תיקון סעיף 30א 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כפסקה (1) ואחריה יבוא:

בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.

כלומר בעסקה של מכירת טובין או שירותים באופן מתמשך , מספיק שנמסרה הודעת ביטול שירות כדין ויש להפסיק לדוור לאותו לקוח עבר חומר שיווקי. המחוקק יוצא מנקודת הנחה כי הלקוח לא רוצה להיות מוטרד לאחר סיום התקשרותו עם אותה חברה.

זהו בעצם שינוי של פסיקות רבות בהן פסקו הפוך בדיוק, כך למשל בת"ק 61819-11-16 דוידיאן נ' אבני שהם אפנה בע"מ:

"פרסומת לקהל הרחב – בלא שהנמענים הביעו עניין בכך – בהצעה לרכוש שירותים או מוצרים. המצב השני עניינו בשולח המשגר דברי פרסומת לנמענים שנתנו הסכמה לקבלם בעבר. משלוח דברי פרסומת במצב הראשון הוא חמור בהשוואה לשיגור דברי פרסומת במצב השני. הטעם לכך הוא שהיקף החשיפה לדברי פרסומת במצב הראשון הוא בלתי-מוגבל, וזו התופעה העיקרית שחוק הספאם ביקש למגר: הצפה בלתינשלטת ובלתי-מבוקרת של דברי פרסומת שהנמען לא הסכים לקבלם; שאין לו כל שליטה על התכנים הנכללים בהם; כאשר זהות השולח אינה ידועה לו ועל כן נקיטת פעולה להסרתם באמצעות לחיצה על קישורים שנכללים בהם עלולה לחשוף את הנמען להידבקות בווירוסים ובסוסים טרויאניים. שיגור דברי פרסומת במצב השני הוא ככלל חמור פחות, אלא אם כן השולח מתעלם באופן עקבי מבקשות הסרה מרשימת התפוצה. זאת משום שמספר ההודעות שנשלחות במצב הזה הוא מבוקר, שכן בשלב כלשהו הנמען הסכים לקבלן. הנמען יודע את זהות השולח וכי ההודעות אינן מסוכנות, ועל כן יכול להסיר את עצמו מרשימת התפוצה יחסית בקלות.”

(ד)        הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.

כיצד יש לבקש הסרה מרשימת דיוור והפסקת ספאם כדין

במצב בו לא ביקשתם שיפסיקו לשלוח לכן דיוור והמשכתם לאגור ולתעד קבלת חומר פרסומי יכול בית המשפט לנקוף לרעתכם את עצם הפסיביות שלכם ולהפחית מהפיצוי המגיע לכם. כך שבמידה וקיבלת0 20 הודעות או מיילים מגורם מסוים תפוצו על כמה בודדים בלבד. כיוון שאת היתר יכולתם למנוע על ידי בקשה להיות מוסרים.

מייל פרסומי

פעמים רבות יש במייל אפשרות להסרה מרשימת הדיוור

יש להישמע להוראות ורצוי לתעד את הבקשה להסרה דרך המערכת המובנית של המפרסם.

ליתר ביטחון כדאי גם להשיב במייל חוזר הסרה או בקשה מפורשת שיפסיקו לשלוח לכם חומר פרסומי.

נפסק רבות מהי הדרך הנכונה והחוקית לבקש הסרה כדין. חלק טוענים שיש להישמע להוראות המפרס אך גם לשון החוק וגם הפסיקה אמרו שגם יכול להספיק הודעה חוזרת פשוטה בלשון הנמען.

למשל בפס"ד רת"ק 16-01-49131 קושרובסקי נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ:

"סעיף 30א(ד) לחוק התקשורת דן בזכותו של נמען לשלוח הודעת סירוב. סעיף זה חל על כל דבר פרסומת שנשלח, הן בכתב, הן בדואר אלקטרוני והן במסרון. על כן הוראתו כי הנמען הוא שיכול לבחור את האופן בו תשלח הודעת הסירוב, אינה מסויגת וחלה גם לגבי מסרונים. הוראת הדין בעניין זה ברורה: הודעת הסירוב יכולה להינתן, בכתב, או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת. צא ולמד אפוא כי החוק מחייב כי הבחירה תוותר בידי הנמען – בחירה בין אפשרויות, כאשר אלו תהיינה קיימות ופתוחות בפניו. פרשנות אחרת תרוקן את הסעיף מתוכן ואף עומדת בניגוד לרוח חוק התקשורת, לדברי ההסבר ולדברים שנאמרו בדיון בכנסת בעניינו של החוק, אליהם הפנה המבקש בבקשת רשות הערעור (סעיף 13 לבקשה). מדברים אלה עולה בבירור כי מטרת המחוקק הייתה להקל על הנמען באופן משלוח הודעת הסירוב, ולא לאפשר למפרסם לסייג את אופן המשלוח."

  • מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:

(א)        היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;

(ב)        שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;

(ג)        זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.

על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.

דרכי הסרה בהודעת פרסומת במייל

ישנו מבנה ייחודי להודעת פרסומת. כבר בכותרת ההודעה דורש החוק להצהיר על כך שזו פרסומת. וכתובת תקפה של המפרסם לשם שליחת  הודעת סירוב.

בפס"ד רת"ק 16-01-49131 קושרובסקי נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, נעשית הפרדה בין מיילים למסרונים. כאשר מבחינת מיילים מספיק שיהיה כתוב פרטי התקשרות חזרה להודעת סירוב ולא יתקבל מייל חוזר:

 

"על כן, צדק אפוא בית המשפט קמא כאשר קבע, כי המשיבה קיימה את חובתה בהתאם לדין, מקום בו ציינה בהודעותיה קישור המוביל אל כתובת דוא"ל אליה ניתן לשלוח הודעת סירוב. שכן היא ציינה "כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט", כפי שנקבע בסעיף 30(ה()ג( לחוק התקשורת. 16 .נוכח האמור אין לקבל את טענת המבקש, כי ביקש 3 פעמים באמצעות המייל להסירו מרשימת התפוצה ובקשתו לא נענתה. שכן אותה בקשה לא נשלחה באופן שצוין בהודעה באופן מפורש )לחיצה על אותו קישור( ועל כן גם לא התקבלה אצל המשיבה. אוסיף כי התעקשותו של המבקש תחת האמור לשלוח הודעת הסרה באמצעות "השב" דווקא אל כתובת הדוא"ל ממנו נשלחו דברי הפרסומת, אינה מובנת ונעדרת עיגון בחוק. "

 

דרכי הסרה בהודעת פרסומת במסרון SMS הודעה

לעומת זאת בהודעת SMS הפסיקה מאפשרת החזרת הודעה רגילה למספר ממנו נשלחה ההודעה.

כך הוכרע ברת"ק 16-01-49131 קושרובסקי נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ:

"באשר להודעות הדוא"ל יש לדחות הבקשה שכן הודעות הסירוב שהמבקש שלח בדואר האלקטרוני לא נשלחו באופן שצוין בהודעה ולא התקבלו אצל המשיבה, ואף אופן ההסרה שצוין בהודעה על ידי המשיבה, עומד בדרישות החוק.

 עם זאת, יש לקבל את הבקשה וזאת ביחס לשבעת המסרונים שנשלחו אל המבקש. שכן אופן משלוח המסרונים, ללא שהתאפשר משלוח הודעת סירוב בדרך בה נשלחו, נעשתה בניגוד להוראות הדין."

 

תביעת ספאם עורך דין

תבעית ספאם

שוגר דבר פרסומת ביודעין   בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.

האם בכל מקרה יהיה פיצוי של 1,000 ₪ אוטומטית?

לא, ישנם תנאים שיש לעמוד בהם לצורך כך ישנו פסק דין של העליון שמדבר על גובה הפיצויים שיש לפסוק בתביעה לפי סעיף 30א, ראשית יש את הסעיף חוק ושנית פסיקה שמסדירה את הנושא.

"

סעיף החוק 30(א)(י):

(3)       בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:

(א)      אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

עידוד הנמען למימוש זכויותיו;

(ג)       היקף ההפרה.

 

פסיקת העליון בנושא קביעת גובה הפיצוי,בפס"ד רע"א 3545/14 זיו גלסברג ואח' נ' קלאב רמון בע"מ ואח ':

מהו הסכום המקסימאלי לפיצוי

לבית המשפט שיקול דעת נרחב בעניין אך כאשר התובע יראה כי פעל כראוי וכנדרש בחוק ולעומת זאת המפרסם עשה כל הפרה אפשרית בחוק זה יהיה מצב סביר בו ייפסקו על כל ההודעות פיצוי מקסימאלי. פעמים רבות מחלקים את הפיצוי עד לשליחת הודעת הסירוב בתעריף מופחת ולאחר מכן בתעריך גבוה יותר.

"כשלעצמי סבורני, כי אין צורך לקבוע הנחיה גורפת באשר להיקף הפיצוי לדוגמה, אולם עם זאת בפסיקת פיצוי כאמור יש ליתן ביטוי חזק ומוחשי לכך שהמחוקק רואה בו כלי אכיפה מרכזי של סעיף 30(א( ואמצעי אפקטיבי להרתעת הרבים; הדברים אינם יכולים להיוותר ברמה ההצהרתית. על-כן, לטעמי, בבואם לפסוק פיצוי לדוגמה לפי סעיף 30א)י( לחוק התקשורת, על בתי המשפט לראות ברף העליון שהציב המחוקק – 1,000ש"ח – נקודת מוצא, ממנה כמובן ניתן להפחית, במקרים המתאימים. ברי, כי אין משמעות הדבר שכל אימת שפלוני יפר את סעיף 30א, ייפסק פיצוי לדוגמה בשיעור המרבי הנקוב בחוק, ויש להביא בחשבון את מכלול הנסיבות, לרבות השיקולים המנויים בסעיף 30(א)(י). הכלל הוא איפוא, כי הסכום הנקוב בסעיף 59א)י()1 )הוא סכום המוצא לפסיקת הפיצוי לדוגמה, ממנו ניתן – בנסיבות המתאימותלהפחית. יג… "

האם אי הסרה מהווה הפרה של חובת הקטנת הנזק?

"עוד מוצא אני להידרש לעניין חובת הקטנת הנזק בפסיקת פיצויים לפי סעיף 30א לחוק אליה התייחס בית משפט לתביעות קטנות בת"ק 12-01-20987 ,ובית המשפט המחוזי לא התערב בכך במסגרת הערעור. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כאמור, כי על המבקש חלה חובה להקטין את נזקו ובכך שלא עשה כן, יש להפחית מסכום הפיצויים המגיע לו. בכל הכבוד, דעתי שונה. הפיצויים הניתנים על פי סעיף 30א לחוק הם כאמור פיצויים לדוגמה, דהיינו – אינם נגזרים ישירות ממידת הנזק הקונקרטי אשר נגרם למאן דהוא."

המפרסם מאפשר הסרה והפסקת הפרסום ישחק לטובתו בקביעת גובה הפיצוי

"עם זאת, אין בדברים אלה כדי למנוע מבתי המשפט, בקביעת גובה הפיצויים שיש לשלמם על הפרת סעיף 30א לחוק, לשקלל בין יתר הגורמים גם את העובדה שהמעוול איפשר להסיר את שמו של הניזוק מרשימת תפוצת דברי הפרסומת בקלות יחסית, וכל העושה כן הרי זה משובח וייפטר מן המטרד במהרה; אולם הדגש הוא על האופן בו התנהג המעוול ולא על חובתו של הניזוק להקטין את נזקו. ודוק, אין מדובר באמירה בעלת משמעות סמנטית בלבד, שכן החלה של חובת הקטנת הנזק כפשוטה יכולה להביא לכך שסכום הפיצויים יתאפס כליל, שעה שבית משפט יקבע בעניינו של פלוני כי יכול היה למנוע את הנזק שנגרם לו במאמץ סביר, ועל כן אין מקום לפצותו כלל )וראו לעניין זה י' אדר "הקטנת נזק ואשם תורם – הילכו השניים יחדיו?" משפט ועסקים י' 381 ,395( 2009 ,התשס"ט(. כאמור, הדברים אינם מתיישבים – סבורני – עם כוונת המחוקק לעניין פיצויים מכח סעיף 30א לחוק התקשורת. אם כן, חובת הקטנת הנזק כשלעצמה – אין בדין, בנתון לאמור מעלה בדבר תום הלב, בין השאר; סוגיה אחרת, הכרוכה בשאלת תום הלב, היא זו של התובע הסדרתי, ועל כך להלן."

הפיצוי ניתן להפחיתו כאשר יש אפשרות הסרה וזאת לא ממקום של חובת הקטנת הנזק אלא הסתכלות על התנהגות נאותה של המעוול כלומר המפרסם.

מתי יינתן הפיצוי לעמותות ומטרות ציבוריות?

דבר נוסף הוא האם תובע סדרתי יתקבל באותו יחס בבית המשפט, לפס"ד התייחסות בנושא (האפשרות לתת למען הציבור חלק מהפיצוי):

"ברי, כי סעיף 30א לחוק התקשורת מעודד הלכה למעשה הגשת תביעות רבות מכוחו, בקלות יחסית, ואין זה פלא כי יש אשר אולי יראו בכך מקור הכנסה נאה בטרחה מועטה )כך למשל, ומבלי רצון לפגוע או לקבוע עמדה בעלת גוון "אישי", עיון קצר במאגרי המידע מלמד כי המבקש ברע"א 14/2904 פנה לא אחת ולא שתיים בתביעות מעין אלה לבית המשפט לתביעות קטנות(. סבורני, כי מיטיב היה המחוקק לעשות אילו נתן לכך דעתו, ואיפשר לבתי המשפט במקרים המתאימים, ומבלי לאיין את התמריץ שיש לשמר לעניין הגשת תביעות מעין אלה, לפסוק חלק מן הסכומים לטובת מטרות ציבוריות כגון עמותות – שבהן כמובן אין כוונת רווח – אשר שמו להן למטרה להילחם בתופעת ה-spam באופן קונקרטי, או למען הגנת הפרטיות."

 

 

על המחבר

עו"ד גבריאל בנטוב

שותף מנהל במשרד בנטוב בוגר תואר LL.B, אוניברסיטת בר אילן. התמחה במשרד עו"ד אברהם בר. בעל נסיון רב ביזמות והיכרות עם סצנת הסטארטאפים. עריכת חוזים, לטיגציה, תקנונים, לשון הרע, דיני אינטרנט, זכויות יוצרים ועוד.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!