כאשר בני זוג מחליטים להתגרש ויש להם ילדים מתחת לגיל 6. ישנה חזקה (העדפה בחוק) כי טובת הילדים היא שיהיו במשמורת של האם. המשמעות של כך שאת רוב הנושאים של גידול השוטף של הילדים יהיו בידי האם. כך יוצא שלאמא ניתן כוח רב בנוגע לחינוך וגידול הילדים.

טיפ על הדרך- עורך דין גירושין מקצועי יודע לקחת בחשבון את החזקה של הגיל הרך ולסתור אותה כשהמקרה מובהק שטוב לילד לגדול עם שני הוריו במידה זהה או דומה.

במצבים רבים, אבות לא מסכימים לקבל את החזקה שבחוק ופונים לבית המשפט לשם קביעה שיפוטית שתגדיר את שני ההורים כשווים ולבקש משמורת משותפת. כך שזמני השהות יהיו דומים אם לא זהים.

הס’ בחוק

קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים

25.  לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

הרקע לקביעת החזקה

חוק חזקת הגיל הרך נחקק בשנת 1962 ונקבע כי באם הורי הקטין לא הגיעו בינם להסכמה, באישור בית המשפט, שבו נקבע מי יחזיק בקטין ומה יהיו הזכויות של מי שלא יחזיק בקטין כמו זמני השהות עמו. ההוראה וההנחיה כי בית המשפט יחליט שהילדים יהיו אצל אמם עד גיל 6.

בשנת 1980 הוגשה הצעת חוק פרטית אשר העלתה את האפשרות למחוק את הנסוח בחוק של “ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת”.

בשנת 1988 חל דיון בקריאה ראשונה לכנסות בהצעת תיקון לחוק ס’ 25 כי החזקה האוטומטית לאם תבוטל.

בהמשך מדינת ישראל בשנת 1990 חתמה ישראל על אמנה בין לאומית לזכויות הילד. שבין היתר מורה על אחריות הורית משותפת בגידול הילדים.

טיפ מפיו של עורך דין לגירושין – כשמתגרשים עם ילדים עד גיל 6, יש חשיבות מי הדמות המטפלת העיקרית אך עם זאת כאשר מתגרשים יש צורך בשינוי הדרגתי כך שגם האב ברוב המקרים ישתלב כדמות מטפלת.

בשנת 1997 התכנסה ועדה שלא קבעה בנוגע לחזקת הגיל הרך אך פירטה את הסיבות בעד ונגד ביטול החזקה. הועדה התכנסה בראשות השופטת סביונה רוטלוי, הטיעונים בעד ביטול חזקת הגיל הרך:

  • חזקת הגיל הרך פוגעת בקשר משמעותי עם שני ההורים ובחשיבות מקומו של האב בחיי הילד.
  • חזקת הגיל הרך פוגעת ביכולת של בתי-המשפט לקבל החלטות באופן פרטני ומותאם לכל
    ילדה וילד ולמאפייני החיים השונים של כל משפחה ומשפחה.
  • חזקת הגיל הרך משפיעה על הסדרי החזקת ילדים במעגלים רחבים יותר מאלו הנוגעים בילד
    אשר הוריו מתדיינים בבית-המשפט. החזקה משליכה למשל על קביעת המשמורת של אחים
    בוגרים יותר )מעל גיל שש(, כדי לא להפריד בין אחים. כמו כן, בשל עקרון היציבות והקביעות
    בחייו של ילד, בדרך כלל ילד אשר נקבע שיהיה במשמורת אמו ימשיך לגדול אצלה גם לאחר
    הגיעו לגיל שש.
  • החזקה משפיעה על סכסוכי משמורת המובאים בפני בית-המשפט וגם על גיבוש הסכמים בין
    הורים, היודעים כי ההסכם ביניהם כפוף לחזקה הקבועה בחוק וכל חריגה ממנה עשויה
    להביא להתערבות בית-המשפט בהסכם. בדרך זו נפגע עקרון ההסכמה בין ההורים.
  • החזקה אינה מאפשרת התפתחות של המשפט והתאמתו לשינויים חברתיים בתפיסת
    האבהות ולתפקיד האקטיבי שיש לאבות בגידול ילדיהם.
  • החזקה מבטאת נורמה חברתית שעל-פיה תפקיד גידול הילדים מוטל על האם, ולה האחריות
    המרכזית לכך, ומגבילה את היכולת של אבות לממש את רצונם לקחת חלק גדול יותר בחיי
    ילדיהם לאחר הגירושין.

הטיעונים נגד ביטול חזקת הגיל הרך:

  • הטיעון המרכזי הוא כי ביטולה יביא להגברת ההתדיינות המשפטית בין הורים, שיהיה בה
    כדי לגרום נזק ממשי לילדים.
  • בהיעדר החזקה, אין לבית-המשפט כלים לקביעת משמורן עדיף במצב שבו שני ההורים
    כשרים.
  • יתרונה של החזקה ביצירת אחידות משפטית ויתר שוויון בין ילדים שונים שעניינם נדון
    בבית-המשפט

בשנת 2005 מונתה ועדת שניט על ידי ציפי ליבני שרת המשפטים דאז. לאחר ששקדה מספר שנים הגישה את מסקנותיה באפריל 2008 באמצעות דו”ח ביניים בו המליצו על מספר שינויים בחוק הקיים:

  • הועידה המליצה שככל שההורים לא הגיעו להסכמות לגביי אופן המימוש של הזכות ההורית. בית המשפט ייקבע את ההסדר הטוב ביותר מתוך ראייה של טובת הילד.
  • בהמשך נבקע כי יילקחו שיקולי היציבות בחיי הילד.
  • האופן והמידה שבהם טופל הילד על ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למתן ההחלטה.

על בסיס המלצות הועדה הוגשו מאז שנת 2011 מספר הצעות חוק אשר העלו אמוציות רבות והתנגדויות רבות מקרב גומרים שונים בקשת הפוליטית כגון מארגוני הנשים השונים. עיקר הטיעונים שלהם הוא:

  • שביטול החזקה יגביר את אי השוויון ויגרום לתופעת סחטנות בה אישה תוותר על רכוש בתמורה לקבת הגט.
  • איום כי הגבר יפנה לבית המשפט לקבל חזקה מלאה על הילדים כאמצעי סחטנות לויתורים מצד האישה.
  • החלשת מעמד האישה וריבוי דיונים בבית משפט.

עד כה סקרנו את ההיסטוריה של חזקת הגיל הרך. כעת ניגש לראות איך בית המשפט מיישם את החזקה וכיצד ניתן לסתור אותה.

עורך לגירושין ראוי שיידע גם את ההיסטוריה של חזקת הגיל הרך בכדי להציג מול בית המשפט המהלך המשפטי שאיתו הגענו עד כה ולדעת לדון עם השופטים באמצעות טיעונים משכנעים ומנומקים.

פסק דין 3884-10-13 ניתן לראות כיצד בית המשפט עדיין משאיר פער תפקידים בין גבר לאישה למרות שהוא אומר שחזקת גיל הרך ניתן לסתור אותה:

“במקרים שבהם הילדים הינם רכים בשנים מיתוספת לשיקוליו של בית-המשפט 
חזקת הגיל הרך, שלפיה ילדים קטנים יימסרו למשמורת אמם, אלא אם הוכחו נסיבות 
מיוחדות להורות אחרת (סעיף 25 לחוק). אכן, אין להמעיט מן האחריות השווה של 
ההורים כלפי ילדיהם המתחייבת מן השוויון בין איש לאישה וממציאות החיים במשפחה 
המודרנית. עם זאת עדיין בדרך-כלל הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר 
בינם לבין אביהם. כך עולה ממחקרים עדכניים רבים הדנים בקשר הפסיכולוגי המיוחד 
שנבנה בין האם לילדיה ובנזק שעשוי להיגרם לילדים, במיוחד בגיל הרך, מניתוקם מן 
האם שטיפלה בהם מאז לידתם והעניקה להם חום ואהבה, וזאת אף במקרים שבהם לאב 
תפקיד משמעותי בחיי הילדים”

במקרה הנדון היה הסכם חתום בין ההורים והאב תיפקד כי הורה מעורב ופעיל במשך יותר משלוש שנים עד אשר האם עברה מקום מגורים מרוחק ודרשה לקבל משמורת משותפת במקום מגוריה החדש ולהותיר את האב עם הסדרי ראייה שיקוימו במסגרת האילוצים שהמרחק הגיאוגרפי כופה. נאספו עדויות עד כמה האב חיוני ובריא הקשר שנרקם. לשני ההורים יש מסוגלות הורית וההסכם להורות משותפת מומש בהצלחה. מומחים המליצו כי הגירת האם לא מומלצת וכי הקשר עם האב חיוני לילד.

בית המשפט לענייני משפחה לא קיבל את הטענה לחזקת הגיל הרך ואילו הערכות שמעל המחוזי והעליון סברו כי אין כאן נסיבות מיוחדות שסותרות את החזקה או מבטלות אותה. אם נסכם החזקה ניתנת לסתירה אך בנסיבות מיוחדות הנתונות לשיקול דעת בית המשפט ומשתנות משופט לשופט ואין כללים ברורים לעניין.

נעיר ונאמר כי ההתקדמות במחקרים הפסיכולוגים ואומצו על ידי ועדת שניט וההתפתחות ביתר מדינות המערביות בעולם נוטות לנו לצפות כי גם בית המשפט יחל בתהליך של ריכוך בנסיבות בהן יוותרו על חזקת גיל הרך. אל חמרבה הפתעתנו עינינו רואות כי יש חובה להביא ראיות כבדות משקל בדיונים ולכך אין כל אזכור בחוק. ולמרבה הפליאה היא מהווה על נסיגה המתעלמת מההתפתחויות הפסיכולוגיות חברתיות בתקופתנו.

מה קורה כאשר אין הסכמה בין ההורים ויש צורך לפתוח את התיק מחדש

מצב בו האם קיבלה את החזקה ולאחר מכן יש להרחיב זמני שהות, כאשר מתקבע מצב מסוים עד גיל מסוים בקרב הילד לאחר מכן נורא קשה להרחיב את זמני השהות כי הקטין כבר רגיל לחיים בצורה מסויימת וכלל המערכת לא בנויה ולא מאמינה לשינויים אשר מותאמים לקטין. על כן, הדיון הראשוני בנוגע לחזקה על הילד הוא חשוב כי ממנו והלאה נוצר סטטוס קוו מסוים שהרבה יותר קשה לזוז ממנו.

כמובן שעם הרבה סבלנות ותושיה ושופט טוב אפשר להגיע למצב בו ממקום שלא מוערבות מינימאלית בקרב חיי הילדים ולמרות התנגדות האם להרחיב את זמני השהות ואט אט להגיע למצב של הורות משותפת בפועל.

לא כל מקרה מתאים לזה ויש צורך באב שיכול לשאת את האחריות בגידול הילדים על כל מה שמשתמע מכך.

פקידות סעד וחזקת הגיל הרך

במקרה בו יש צורך בהכרה בנוגע למשמורת ממונה פקידת סעד\עובדת סוציאלית אשר נותנות חוות דעת והמלצה בנוגע למשמורת. לעיתים הן מבססות את החוות דעת על סמך חזקת הגיל הרך. במקרה זה ניתן לעיתים לתקוף, יש צורך לעשות זאת עם עו”ד מנוסה לענייני משמרות משותפת, את התסקיר כי פעמים רבות הן נאחזות בחוק עצמו ולא מבססות את המסקה שהגיעו אליה באמצעות התצפיות ושוכחות שהחזקה ניתנת לסתירה ואינה ניתנת באופן אוטומטי. על כן ראוי לשים לב ולזמן את הפקידת סעד שערכה את התסקיר לחקירה בבית המשפט ולתת לבית המשפט להתרשם כי התסקיר אינו ענייני.

לסיכום, ראינו שישנם התפתחויות רבות בעולם בנושא של חזקת הגיל הרך אך ישנו קושי מובנה במערכת הישראלית שאותן תמורות עולמיות יחלחלו בישראל. בית המשפט מדבר בשני מישורים- מאפשר כרסום בחזקה אך מנגד מקשיח פרוצדוראלית על התהליך. עו”ד גירושין טוב יידע להראות לבית המשפט באמצעות ראיות חותכות כי יש לבטל את חזקת הגיל הרך במקרה הנדון. הכל כמובן לטובת ילדינו וקשר הדוק עם שני ההורים. בהצלחה.

 

עורך דין גירושין טוב לא אומר נואש ומנסה בכל דרך אפשרית, הגיונית ולגיטימית לשכנע את בית המשפט, כשהצדק עם הלקוח, כי הכי נכון עבור הילדים קשר מטיב ומשמעותי עם שני ההורים.