כחלק מתהליך הנגשה של שירותים ציבורים נוצרו חוקים מחייבים להנגיש אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות. ישנם מעל מיליון איש עם מוגבלויות שונות ברמות שונות למשל מוגבלות ראייה, עיוורון צבעים, הרכבת משקפים. מוגבלת פיזית- מגבלה בידיים אשר אינה מאפשר שליטה על המקלדת והעכבר. בעיות הבנה וקריאה, קיי למידה, פחד מטכנולוגיה ועוד. תהליך של הנגשת אתר האינטרנט יכול להועיל להם בהתמצאות ברחבי הרשת הווירטואלית.
להתייעצות עם עו”ד באינטרנט לחצו כאן >>
קצת רגע על התגלגלות של החוק
בשנת 2013 ישראל יישרה קו עם שאר העולם ואישרה את החובה להנגיש אתרים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 1998. נכתבו תקנות רבות על הנגשה של מקומות ציבוריים כגון רמפה לכניסה לדואר. בחוק יש גם התייחסות לנושא של אתרי אינטרנט (סעיף 35 לחוק). החוק בהתחלה נכתב בצורה מסויימת אשר לא התאימה למציאות בשטח ולא כללה פתרונות לכל מצבי הקצה.
השינויים שהוכנסו לס’ 35 לחוק
לאחר דיונים רבים הגיעו לנוסח שהולם יותר את המצב בשטח:
אלו אתרים צריכים להיות מונגשים?
כעיקרון כל אתר שמציע שירות ציבורי כמו גוף ציבורי או עסק פרטי עם אופי ציבורי בהתאם למה שרשום בחוק.
מה הם רמות ההנגשה השונות ומה חלק על מי?
רשות ציבורית חייבת ברמת הנגשה AA ואילו עסק פרטי יכול לבקש ולקבל פטור לקמת A בלבד. AA היא רמת הנגשה קפדנית יותר אשר דורשת טקסט אשר מתאר את תמונה באתר כאלטרנטיבה.
על פי אילו סטנדרטים מנגישים את האתר?
החוק הישראלי הכפיף את עצמנו לתקנים בינלאומיים: Web Content Accessibility Guidelines , התקן הישראלי לנגישות 5568 , W3C World Wide Web Consortium.
עד מתי צריך האתר להיות מונגש?
אתר קיים, שעלה לאוויר לפני 25.10.2015, צריך להיות נגיש עד ל- 25.10.2017. וכל עמוד חדש שיעלה או אתר חדש שיעלה יצטרך להיות נגיש מיומו הראשון.
קבלת פטור
3 אפשרויות לקבלת פטור:
- מחזור של 500,000 ₪ ומטה בשלוש השנים האחרונות יכול לקבל פטור למשך 3 שנים ואז יהיה צורך לחדש.
- נטל כבד מדי- במידה ומראים כי מתקיים נטל כבד מדי והוצאות רבות מידי יושקעו להנגשה יכול שיינתן פטור.
- פטור בשל אי ייתכנות טכנולוגית- יש לאשר מול מורשה נגישות כי לא ניתן להנגיש עקב אי ייתכנות טכנולוגית.
מה עם רשתות חברתיות?
מי שנותן שירות דרך רשת חברתית ינגיש רק לפי מה שאותה רשת חברתית מאפשרת לו.
מה עם מערכות לניהול תוכן כמו וורדפרס?
יש לעשות את המיטב שהמערכת מאפשרת, כלומר אם זו מערכת עם קוד פתוח ואפשר לבצע בהשקעה סבירה התאמות נגישות אז יצופה להשקיע זאת.
מי יכול להיות רכז נגישות?
עובד מהארגון אשר יש לו ניסיון בניהול וקידום פרויקט או שעבר הדרכה והכשרה על סמך ההנחיות של הנציבות לעניין הכשרת רכזי נגישות.
כיצד יפורש החוק בהמשך?
- בית המשפט יקבע את הנורמה בה אפשר לתבוע ובכך בפועל ישנה את החוק בהתאם לדרישות הריאליות של השטח- יתחילו להגיע תביעות על יישום הנגישות באתרים שונים ובית המשפט יפסוק מה הרף הסביר להנגשת אתרי אינטרנט בהתאם לדרישות החוק.
- פיתוח כלי יעיל פשוט וזול להפיכת רוב האתרים לנגישים- כיוון שהרבה מהעסקים הגדולים מפתחים מערכות שלמות בהתאמה אישית, אפשרות זו פחות סבירה כיוון שבאמת יש מגבלות טכנולוגיות לייצר כלי שייתן מהיר וזול לכולם. אבל בעולם הוורדפרס כבר יש כלים שמייצרים הנגשה סבירה, יכול שבית המשפט בהמשך ייקבע שעסקים מסויימים מילאו את האחריות שלהם בהתקנת תוספים אלו.
יש עוד הרבה נעלמים בתחום כיצד יופעל ויאכף החוק החדש אבל נידמה שיהיו עוד שינויים בדרך ולכן שווה להתעדכן ולהיות בטוחים שאתם בצד הבטוח בעניין.
הכתוב אינו מהווה ייעוץ משפטי והוא מהווה תחזית בלבד ועל כן אין להסתמך על כך.