אפשר לעשות מה שרוצים באינטרנט, האמנם?
ובכן, זכויות יוצרים באינטרנט עברו המון תמורות בשנים החולפות. לעיתים בית המשפט לא עומד בקצב של ההתפתחות הטכנולוגית.
מעבר לכך, באמצעות כלים טכנולוגים שונים של ספקיות האינטרנט,
בעלי הרשתות החברתיות ובשילוב עם חוקים שונים של חוקקו בישראל.
ניתן היום להגיש לבית המשפט תביעות על הפרכת זכויות קניין רוחני כדוגמת חוק זכויות יוצרים.
זאת בתוספת ראיות אשר מוכיחות כי האדם הנתבע הוא האדם שביצע את ההפרה.
זאת באמצעות חשיפת הכתובת ממנו גולש המשתמש או באמצעות צילום אתר האינטרנט של בעל אתר קטן
אשר העלה תמונה בבלוג שלו של צלם וזאת ללא מתן קרדיט.
על כן, יש להיזהר באינטרנט וטרם עשיית פעולה מסויימת עדיף להבין כיצד לפעול.
אילו חלקים באינטרנט זוכים להגנה
זכויות יוצרים באינטרנט חווית משתמש UXבכדי לפתח את הדיון סביב הנושא של זכויות יוצרים באינטרנט, נצטרך להבין ראשית ממה מורכב האינטרנט, אז אלו רכיבים יש לנו באינטרנט:
- אתר אינטרנט
- כתובת אתר אינטרנט (דומיין)
- מאמרים ותוכן
- תמונות שהם חלק מהפוסטים
- עיצוב הלוגו
- חווית המשתמש (look and fee)
- סלוגן של האתר
- קוד של אתר האינטרנט
- embed code באתר
- מאגרי מידע
- פייסבוק
- שם קבוצת הפייסבוק
- תמונת או עיצוב הקאבר או תמונה שהעולתה לפייסבוק על ידי מישהו
- ניסוח פוסט בפייסבוק
- גוגל
- ניסוח קראיטיב של קמפיין אדוורדס adwords
- תוכן אשר מופיע בתוצאות החיפוש האורגניות
- יוטיוב
- סרטון שמועלה ליוטיוב
- תוכן שמתאר את הסרטון ביוטיוב
זכויות יוצרים באינטרנט לב הנושא הוא אתר אינטרנט
כתובת אתר אינטרנט (דומיין)
תפיסה או שימוש בשם של מישהו אחר שרשם על שם זה סימן מסחר או הוא מותג ידוע יכול להוות הנהלות בעייתית.
בעבר ופחות בהווה הייתה פרקטיקה של רכישת דומיינים לשם התמכחות ומכירה במחיר מופקע
למותג ידוע שטרם שעשה את עלייתו ארצה.
ככל שהשנים חלפו בתי המשפט והמצב המשפטי באמצעות דיני העוולות המסחריות וסימני המסחר
הצליחו להתמודד עם אותה תופעה.
הנימוק העיקרי היה שאתר עם דומיין של שם מותג יכול לבלבל את הלקוחות
בכך שהוא ימכור להם לכאורה תחת המותג המקורי.
כמובן ובמידה ואין האתר פעיל והמותג רשם סימן מסחרי על שם המותג,
תהיה אפשרות לאותו מותג לרכוש את המותג אף באילוץ בית המשפט במידה ויש צורך.
קיימת תופעה של cyber squatting אשר מנסה לסחוט את החברות הגדולות בתהליך הקנייה וההתמחרות.
מקרה מפורסם בו נקבע שיש הפרת סימן מסחר היא ב ת”א 2308/02 זר פור יו בע”מ נ’ פרחי שדרות חן בע”מ ואח‘
כאשר הנתבע השתמש בדומיין zer4me.co.il אילו התובעים סימן המסחר שלהם היה zer4u, בית המשט פסק כי:
בענייננו, נראה לי שהשימוש שעושות הנתבעות בשם המתחם www.zer4me.co.il
עלול להטעות את ציבור הצרכנים לחשוב שמדובר בחנות מרשת החנויות של התובעת.
המונח “zer4me” הכלול בשם המתחם www.zer4me.co.il, דומה עד כדי הטעיה מבחינת המראה,
הצליל ובעיקר מבחינת המשמעות המיוחדת והיצירתית המשלבת שימוש באותיות לועזיות ובספרה 4 כדי להשמיע מסר בעל משמעות בתחום שיווק הפרחים.
החלפת האות “u” במילה “me” במונח של הנתבעות אינו יוצר הבחנה בין שני הסימנים,
מאחר והרעיון והיצירתיות של דרך העברת המסר המייחדת את הסימן המסחרי של התובעת נותר גם לאחר החלפת האות “u” במילה “me”
והלקוחות יכולים לחשוב שמדובר בהטעייה נוספת של אותו רעיון הגלום בסימן המסחרי של התובעת.
העובדה שהנתבעות הקפידו לכלול את המונח “zer4me” בשם המתחם ולא בנפרד,
אינה משנה את המסקנה שלקוחות עלולים לטעות ולחשוב כי יש קשר בין החנויות של הנתבעות לחנויות של התובעת.
התובעת מפעילה רשת של חנויות תחת השם המסחרי “zer4u”
ובנקל ניתן לטעות ולחשוב שהחנויות של הנתבעות שעל שלטיהן מופיע שם המתחם www.zer4me.co.il הן עוד סניפים של התובעת.
העובדה ששם המתחם נכלל בצורה בולטת בשלט החנות,
מלמדת שהנתבעים התכוונו לשוות לסימן המסחרי הגלום בשם המתחם אלמנט פרסומי החורג מהעברת אינפורמציה גרידא.
במיוחד כך הוא, ככל שמדובר בשלט של חנות הנתבעות בפתח תקוה (נספח יח לתשובה), שבו המונח “zer4me” מופיע בצורה בולטת אף יותר מהשם “פרחי שדרות חן”.
באותו שלט, התוספות של www, co,il, שלכאורה שייכות לשם המתחם של הנתבעות,
מופיעות באותיות קטנות ביותר המשוות להן חשיבות שולית במסגרת המסר הכולל הנקלט על ידי הצרכנים.
זאת ועוד, הקטלוג המופץ על ידי הנתבעות כולל אף הוא את שם המתחם www.zer4me.co.il באופן שהמונח “zer4me” מופיע באופן בולט בקדמת הקטלוג,
בעוד הפרטים האחרים הכוללים את שם הרשת ושם מתחם של הנתבעות מצויינים באותיות קטנות הנבלעות במראה הכולל.
זאת ועוד, שם הרשת, שמדרך הטבע בעל עסק מקפיד להבליטו בחזית הקטלוג המופץ על ידו,
מופיע באותיות קטנות תחת המונח “zer4me” באופן הדומה מאוד לכיתוב המופיע בקטלוג ובסימן
המסחר הרשום של התובעת. עובדה זו מלמדת שהנתבעות ביקשו לשוות לקטלוג מראה דומה
לזה של התובעת או לפחות ליצור קשר בין הקטלוג לבין התובעת ולא ייחסו חשיבות לשם המסחרי שלהן.
אשר על כן, אני קובע כי יש יסוד לחשש שבשימוש בשם המתחם www.zer4me.co.il על ידי הנתבעות,
יוטעו הצרכנים לחשוב שהחנויות של הנתבעות קשורות לתובעת.
מאמרים ותוכן
כיום, אנו יודעים שהמון בלוגים,
מאמרים ובאמצעות הקידום האורגני יש צורך ביותר תוכן של מאמרים ומתמיד.
גוגל קורא ואוהב לקרוא תוכן איכותי ובכמויות. לכן הכותבים מחפשים דרך להגביר את הקצב ומנסים
לקחת השראה מיתר המאמרים באותו התחום.
לפעמים הם גובלים בהעתקה ואז יכולה להיווצר עילה לתביעה משפטית ודרישה לפיצוי.
גם בתחום העיתונות הדיגיטלית כך המצב,
הרצון לצאת ראשון באייטם או לכתוב מאמר על נושא דומה מאלץ את הכתובים לשאוב השראה אחד מהשני.
אשר לעיתים גובלת בהפרת זכויות יוצרים של המילה הכתובה.
העתקת תוכן כתוב בדמות מאמרים יכול להגיע לכדי הפרת של זכויות יוצרים של כותב המאמר,
רמת היצירתיות הדרושה שהמאמר יזכה להגנת זכויות היוצרים היא מינימאלית.
יש לבחון גם את היקף ההעתקה,
אם ההעתקה היא מינימאלית ו/או אגבית אז לא בהכרח שתהיה עילה להפרת זכויות יוצרים על תוכן.
לעיתים משתילים במאמרים מילים שלא קושרות בכדי להוכיח לבית המשפט שהועתקו
משפטים שלמים בלי הבחנה.
אז גם אם אתם לוקחים השראה ממאמרים כדאי שתעברו שורה שורה ותעשו ניסוח מחדש בעניין.
מעבר לכך, יש תוכנות כמו http://copyscape.com/ אשר בוחנות העתקת תוכן בין אתרים
והיום דיי בקלות אפשר לברר האם יש כזו הפרה.
כמובן שתמיד ניתן לקחת את החלק החשוב של הטקסט המועתק ולראות בגוגל אם יש עוד אתרים עם תוכן זהה.
תמונות שהם חלק מהפוסטים
זכויות יוצרים בתמונות הוא תחום בפני עצמו וחשוב אשר מאוד רווח היום
עקב השימוש המוגבר של תמונות בכל הפלטפורמות האפשריות.
בפרט, באתרי אינטרנט אשר מומלץ בכל פוסט להזין תמונה או שתיים מטעמי קידום ומטעמי
שיפור חווית המשתמש באתר והשארת הגולש זמן רב יותר באתר.
כל אלה יכולים לגרום לעלויות גדולות של רכישת תמונות ושקילת חיפוש אלטרנטיבות חינמיות.
מי שמתפתה יכול להפר זכויות יוצרים מאוד בקלות.
מספיק שלוקחים תמונה שהיא גם לכאורה מצטיירת כחינמית שפזורה ברשת האינטרנט
ותוך זמן קצר לקבל מכתב התראה מעו”ד על דרישה לפיצויים טרם נקיטת הליכים בסך של 100,000 ש”ח.
לכן רצוי לבדוק טוב מאוד את הזכויות שימוש של כל תמונה
הן במאגרי התמונות השונים החינמיים כמו www.pexels.com וגם בתשלום shutterstock.com .
בלי קשר יש את גוגל תמונות ששם מומלץ להבין אם מנגנון החיפוש שלהם עובד כי לא כל תמונה חינמית וגם אם כן הרבה פעמים צריך לתת קרדיט.
עיצוב הלוגו
זכויות יוצרים על לוגו – ככלל הדרך הנכונה להגן על הקניין הרוחני של לוגו הוא באמצעות רישום סימן מסחר
או באמצעות תביעה של גניבת עין. במידה והלוגו יש לו גם כיתוב יכול ויפול תחת ההגנה של זכויות יוצרים אשר נותנים הגנה
לביטוי ספרותי. אך כאמור אין זו דרך המלך בעניין של לוגו.
לזכויות יוצרים אין כל הליך פורמלי בישראל אלא הם נכנסים לתוקף באופן מיידי.
חווית המשתמש (look and fee)
זכויות יוצרים על UX חווית משתמש look and feel של אתר אינטרנט הוא נושא לא פשוט ויש לתקוף אותו מכמה כיוונים.
אם אתם מעוניינים להגן על חווית המשתמש של האתר שלכם יש להבין ממה היא מורכבת.
בין היתר מעיצובים כמו לוגואים שאותן רצוי לרשום כסימן מסחר כאמור.
מסכי וממשק האתר מקבלים הגנה מוגבלת של זכויות יוצרים וזאת כי ישנה את דרישת היצירתיות
ואם האתר שלכם הוא תבניתי או טמפלט אז פחות סביר שייחשב כיוצא דופן או איזשהו סוג של יצירה כמו איור.
ההליך הוא זול כי בארץ הוא נכנס באופן מיידי
ואילו במקומות אחרים בעולם יש רשם זכויות יוצרים שהעלות נמוכה ונותן הגנה ראייתית ולהוכיח את הנזק שנגרם לכם בפועל.
סלוגן של האתר
זכויות יוצרים על סלוגן של אתר כאמור היא יצירה ספרותית, היא זוכה להגנה המצומצמת של זכויות היוצרים. מי שמפר סלוגן של אתר אחר גם אם ניסה לשנות במעט את הנוסח אבל הצליל מטעה לקוחות ונשמע מוכר ומזוהה עם מישהו אחר יכול להיות חשוף לבתיעה של גניבת עין ושל הפרת זכויות יוצרים. במקרה של רישום הסלוכן כסימן מסחר ההגנה חזקה יותר.
קוד של אתר האינטרנט
זכויות יוצרים על תוכנה או אפליקציה בדרך כלל מכילים קוד מהווה שורות הקוד עצמם שכתובות והן מהוות יצירה ספרותית,
בשונה מהאלגורטים שהוא הלוגיקה של התנאים השונים ומהווה את הטכנולוגיה עצמה.
לכן על שורות הקוד יש הגנה של זכויות יוצרים.
עצם שחרור הקוד לעולם באמצעות קוד פתוח אין זה אומר שבעל היצירה , כותב הקוד,
מוותר על היצירה שלו ועל איך ישתמשו בה. על כן,
במידה ולא נשמעים להוראות קוד הפתוח אפשר להיות חשופים לתביעה.
זכויות יוצרים על קוד סגור – בנוגע לקוד סגור, בדרך כלל הוא מוגן ומוצפן בשרתי בעל התוכנה.
ישנו רישיון שימוש למי שרוכש את הרשיון יש זכות שימוש מושכרת. בדרך כלל אין אישור לשנות את הקוד.
זאת בשונה מקוד פתוח שניתן לערוך ולשנות את הקוד ולהתרחק מהיצירה המקורים עד לרמה שלא תהיה הפרת זכויות יוצרים.
embed code באתר
שימוש בembed code באתר אינטרנט ממקורו אחרים כמו טוויטר או יוטיוב יכולים לגרום להפרת זכויות יוצרים.
הקוד סך הכל מציג יצירה של מישהו אחר אך אם אתם לא נותנים את הקרדיט כראוי
ולא עומדים ביתר התנאים של השימוש ביצירה אז אתם חשופים לתביעה.
כמובן שמנגד אפשר להגיש שאותה רשת חברתית בה פורסמה המדיה מאפשרת צורת התנהלות כזאת
ועל כן אין מקום להשית הפרה. נושא זה טרם נידון בפסיקה ולא הוסדר עדיין.
מאגרי מידע
זכויות יוצרים על מאגרי מידע , מאגרי מידע כוללים טבלאות השוואת מחיר, אינדקסים של בעלי עסק ועוד. התנאי שיזכה להגנה של זכויות יוצרים שהוא ילוקט באופן יזום ויסודר בצורה מסויימת. אפילו יש הגדה ייעודית לנושא בחוק זכויות יוצרים:
“לקט” – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;
יש צורך בעריכה ייחודית בכדי שהלקט יהיה מוגן בזכויות יוצרים.
לכן אם אתם רואים מאגר שנעשה בו עבודה של סידור סיווג ומיון התוכן.
כדאי שתיזהרו ותנסו להתרחק ככל הניתן מהיצירה המקורית.
מיון אחר, סיווג אחר, הורדת עיצובים, מעבר על התוכן עצמו שהועתק ולשכתבו.
בקיצור להציג את התוכן בדרך אחרת מהמקור ככל הניתן.
בעניין זה על חוקים, תקנות , דברי כנסת והחלטות בית המשפט לא יכולו ההגנות הללו.
שם קבוצת פייסבוק
זכויות יוצרים על שם קבוצה בפייסבוק– יש להיזהר בבחירת שם לקבוצה ,
זכויות יוצרים לא תהיה ההגנה הראשונה שעמוד בשם של קבוצה
אלא אם כן מדובר בשם מיוחד שהוא יצירתי במיוחד ובעל הברקה.
בכל מקרה רצוי לבדוק אם נעשית גניבת עין או הפרה של סימן מסחר.
תמונות בפייסבוק
זכויות יוצרים על תמונות בפייסבוק-עצם העלאת התמונה או תמונת הקאבר לפייסבוק ולידי הרבים,
לא אומרת שוויתרתם על זכויות היוצרים שלכם.
כלומר, אם עיצבתם תמונה מדהימה, או צילמתם תמונה והעלתם אותה.
אין זה אומר שעכשיו כל אחד יכול לשתף או להציג את התמונה תחת דף הפייסבוק שלו
ולנכס אל המותג שלו את התמונה.
גם במקרה ומישהו קנה את הזכויות על התמונה,
במקרה של צלם חתונות,
יש צורך פעמים רבות לתת קרדיט לצלם עקב הזכות המוסרית לכבד את הצלם.
ניסוח קראיטיב של קמפיין אדוורדס adwords
זכויות יוצאים בפרסום ממומון גוגל אדוורדס google adwords– בית המשפט קבע כי שימוש במילים של מתחרים
ברשימת מילות החיפוש זו התנהלות לגיטימת עם זאת שימוש בשם ייחודי או בניסוחים זהים או
דומים של שם העסק לא יהיו חוקיים ויכולים לגרור הפרת זכויות יוצרים או זכויות אחרות.
כפי שאמרנו משפטים קצרים במידה והם לא מספיק עומדים במבחן היצירתיות לא יזכו להגנה של זכויות יוצרים
ואז יהיה צורך לבדוק אם זו גניבת עין או הפרת סימן מסחר.
מנוע חיפוש אורגני גוגל
הסרת תוצאות מפרות זכויות יוצרים מהמנוע חיפוש של גוגל בתוצאות האורגניות היא אפשרות קיימת אשר בית המשפט דן בה.
מבחינת מנועי החיפוש הם טוענים שהם אינם המפרסמים עצמם,
אך גם להם יש צד לעניין הפרת זכויות היוצרים כי הם מציגים את הדפים הללו למרות שהם מודעים להפרה ולכן יש בהם חלק.
לכן, גוגל מטפלת בבקשות רבות שמוגשות אליה בקשר להסרה תוצאות חיפוש מפרות.
כמות הבקשות הן גדולות ולעיתים יש צורך לפנות לבית המשפט בכדי לזרז את ההסרה או לגרום לה לקרות בכלל.
סרטון שמועלה ליוטיוב
בעניין הסרטון יכול שעצם הסרטון מפר זכויות יוצרים של מיש
הו אחר. יש הרבה העתקות שמפורשות כמקור השראה ולא הפרה.
אבל חלקן יכולות להגיע לכדי הפרת זכות יוצרים. במצב כזה יוטיוב ימהרו להוריד את הסרטון מהרשת.
מן העבר השני כיצד נשתמש בסרטון יוטיוב מבלי להסתבך בהפרת זכויות יוצרים.
אז יש כמה כללי אצבע- לפי מה שמתיר בעל הסרטו בתקנון יוטיוב הוא צפיה בלבד.
זה לא כולל הקרנות ברבים או עשיית עושר מהסרטונים ומסחורם. מעבר לכך,
לא ניתן להוריד את הסרטון למחשב האישי שלך.
הצגת תוכן מיוטיוב באתר שלכם
אם אתם שמים רק לינק לסרטון תקין אז אין הפרה, המשתמש גם ככה עובר ליוטיוב בעת לחיצת הלינק.
אם שמים לינק לסרטון מפר זכויות יכול להיות יותר בעייתי, לכן כדאי להיזהר עם לאן אתם מקשרים.
כאשר מישהו מעלה סרטון ליוטיוב יש לו אפשרות למנוע את האפשרות של embed code ,
כלומר שלא יהיה ניתן להציג את הסרטון באתרים אחרים.
לכן, אם תישמעו לממשק של יוטיוב הסיכויים שתפרו זכויות יוצרים הוא יותר נמוך.
בל הזכויות אישר את האפשרות ועל כן אין לו לבוא בתלונות אליכם.
מקווים שהמאמר היה לכם לעזר, תוכלו לקורא את מדריך זכויות היוצרים המלא שלנו