תביעה קטנה – הצגת ראיה וגילוי מסמכים

בית המשפט אינו מוגבל בסדרי הדין למעט מתו צו עשה או צו מניעה ורק לעיתים נדירות יכול לאשר את הצו. אך כן יכול לתת החלטות ביניים להאיץ בצד השני להציג את הראיות, יש כמה דברים שבית המשפט לוקח בחשבון טרם מוציא החלטה בעניין גילוי מסמכים כמו האם זה ההחלטה תעריך את הדיון ומי הצד שנמצא אצלו הראיות, במידה והוא גוף גדול אז הסבירות שהוא שומר ראיות חשובות שזקוק להם התובע בכדי להוכיח תביעתו אז ייטה בית המשפט לאשר את הבקשה.

רצוי להקדים בפניה לצד השני ולמהר להגיש בקשה, ככל שתגישו בשלב מוקדם יותר את הבקשה , ייטה בית המשפט לאפשר זאת. לעיתים שופטים מעדיפים שביום הדיון יוצגו כל הראיות.

יפים הדברים בעניין זה בתיק דמאיו נ’ סלקום ישראל בע”מ 06-02-2015:

“זכות הגישה לערכאות במובנה המהותי מחייבת , אפוא, איזון בין בעלי הדין הן בידע המשפטי, הן בנגישות לראיות הרלוונטיות. מאחר שבתביעה קטנה נגד גוף מוסדי קיים חוסר איזון חמור ו מובנה בידע המשפטי, גוברת החובה לעשות מאמץ סביר ליצירת איזון , למצער, בנגישות לראיות הרלוונטיות. מכאן שחובת גילוי מסמכים קיימת ביתר שאת בבית המשפט לתביעות קטנות במקרים אלה. לא בכדי , אפוא, הותיר המחוקק בידי בית המשפט לתביעות קטנות את כל הסמכויות שיש לבית משפט שלום בעניינים שבסדר דין או שבנוהג .(תקנה 9 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות תשל”ז 1976).

דברים אלה אמורים במיוחד לאור המציאות שהתפתחה בשלושה עשורים האחרונים במסגרת המהפכה הדיגיטאלית – המחשובית – התקשורתית. מציאות שבה מספר גדול מאוד של אנשים הפכו לקוחות של ספקים רבי אונים של מצרכים בסיסיים בתחומים מגוונים הנוגעים לחיי היומיום.

יחד עם זאת , מובהר ומודגש כי יש לשמור על אופיו המהיר של ההליך של תביעה קטנה ובמידה ויתברר כי המשפט עשוי להתמשך, עקב הצורך בגילוי מסמכים נרחב או הליכי ביניים אחרים , תישקל אפשרות העברת התובענה לבית משפט השלום.”