אוטובס איחר או לא הגיע, מגיע לך פיצוי, פסקי דין תחבורה ציבורית

פעמים רבות אוטובוס לא עצר בתחנה ואתם שוקלים תביעה נגד אגד או כל חברה אחרת. אז מה אפשר לעשות נגד אוטובוס שלא עוצר בתחנה או כאשר אוטבוס לא הגיע האם נהג אוטובוס חייב לעצור בתחנה והאם מגיע פיצוי על איחור אוטובוס, יש דבר כזה חוק אוטובוסים? הכל במאמר הבא:

באמצעות תביעה קטנה  ניתן לדרוש פיצוי בגין התנהלות לא תקינה ובניגוד להוראות תקנות התחבורה כמו איחור של אוטובוס, הורדת נוסעים בשל עומס באוטובוס, אוטובוס של הגיע, אוטובוס איחר , יצא מוקדם יותר ועוד.

בקצרה ניתן פיצוי על עוגמת הנפש, הוצאות משפט ונזק ממנוי אחר כמו למשל שימוש במונית במקום (יש לאסוף את הקבלה להוכיח את הסכום).

מצב הפסיקה

בת”ק 22488-04-05 זיגמן נ’ אגד מקרה בו התובע דרש פיצוי בסך של 5,000 ₪ עקב כך שהאוטובוס לא עצר בתחנה והוא היה הקו האחרון באותו היום. בשל כך נגרם לתובע נזק רב.

הסיבה לאחריות המוגברת של חברות התחבורה הציבורית כמו אגד, דן, מטרופוליס ודומיו מוסברת בפס”ד:

“נעוץ בשיקול העליון של טובת הציבור, במקרה שלפנינו – שהאזרח הנזקק להסעה באוטובוס בקו פלוני יוכל לדעת כמעט בודאות שאם יגיע לתחנת המוצא (אליה בלבד מתיחס לוח הזמנים) יאסף בשעה הקבועה בלוח,  ואם יהיה באחת התחנות האחרות – יוכל לחשב בערך מתי יצא לדרכו. זהו שירות יום-יומי רב חשיבות לחלק נכבד מן הציבור וזכותו שהחברה המפעילה את הקו תעשה כל מאמץ, אף מעבר לסביר,  כדי לעמוד בחובה שהמחוקק הטיל עליה כתנאי להפעלה זו” (ע”פ 222/78 דן נ’ מדינת ישראל, פ”ד לג(1) 566 (1979))”

האחריות מוגברת עוד יותר והתנהלות חברת האוטובוס תיבדק בהתאם לנסיבות, ע”פ 222/78 “דן” אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע”מ נ’ מדינת ישראל, פד”י לג(1)566 (להלן: “הלכת דן”):

“באותו עניין הועמדה המערערת לדין לפי סעיפים 2 ו – 7 לצו והפיקוח כן לפי תקנות 385, 399 ו – 400 לתקנות התעבורה בשל שיבוש בלוח הזמנים הקבוע ברישיון, וזאת מחמת שעקב תקלה מיכנית בהפעלת דלתות האוטובוס לא יצא האחרון לדרכו מתחנת המוצא במועד, אלא רק בשעה מאוחרת יותר ומתחנה אחרת. כבוד השופטת בן פורת קובעת, אם כן, כי החובה המוטלת על בעל רישיון במסגרת תקנה 399 (א) מגיעה כדי הצורך לנקוט בצעדים מתאימים אף מעבר לסביר למניעת שיבוש בשירות (עמ’ 571).”

יש מקרים בהם יצופה מהחברה לתחבורה ציבורית לפעול מעבר לסביר. כך גם במקרים  בהם אוטובוס לא עוצר בתחנה מסויימת.

בפס”ד גרפל נ’ קונקס תחבורה ישראל אומר השופט מפורת כי במידה וישנם ארועים חריגים והעיכוב הוא של 5 דקות זה סביר אך במידה ויש אירוע חריג ואין טיפול הולם של החברה אז היא תחויב בפיצוי:

“תנאי בסיסי להבטחת קיומו של שירות סדיר אשר יש בו כדי לתת מענה לכלל הציבור המבקש להשתמש בו הינו, עמידה בלוח הזמנים. אכן, יש מקרים בהם מתרחשים ארועים בלתי צפויים, ומשכך אלו היה מדובר באיחור של 5 דקות, עקב פקק תנועה לא צפוי או ארוע חריג אחר, הייתי נוטה לקבוע , כי מדובר באיחור זניח ; אולם לא כך הוא בשעת היציאה לנסיעה. שעות היציאה מתחנת המוצא הן שעות קבועות ועל חברות האוטובוסים לעמוד בשעות אלה באופן דקדקני. ציבור הצרכנים זכאי להניח שהאוטובוס לא יצא מתחנת המוצא בטרם השעה היעודה, אפילו אם מדובר בפרק זמן קצר של 5 דקות. בפרט כך כאשר המדובר באוטובוס האחרון באותו היום.

הפרשנות הרצויה אשר יש להעניק להוראות החוק והתקנות הרלוונטיות לענייננו הינה כזו אשר יהיה בה כדי להגשים את תכליתו של החוק דהיינו, קיום הרישיון תוך מתן מענה הולם ומקיף לנוסעים בקווים השונים. אמת המידה בעניין זה הינה שנותנת השירות תעשה “כל מאמץ, אף מעבר לסביר, כדי לעמוד בחובה…” (הלכת דן עמ’ 571).”

מה הוא מקור החוק ממנו שאוב החובות של התחבורה הציבורית?

הוראת תקנה 399 (א) לתקנות התעבורה, – “הפעלת שירות סדיר” תחת הפרק “חובות בעל רישיון”, קובעת כדלקמן:

בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור

מהו תקין, סדיר ורצוף?

בפסיקה מוסבר כי טובת הציבור הוא שיקול עליון וכחלק מכך היא הידיעה של הציבור והוודאות שאוטובוס ייצא בשעה מסויימת (מדובר באוטובוס שיצא 5 דקות לפני הזמן שהיה עליו לצאת מהתחנה) או מתי יגיע לתחנה מסויימת אוטובוס. זהו שיקול חשוב לציבור שעל החברה לתחבורה ציבורית לעשות מאמץ מעל לסביר להגשים מטרה זו.

על כן, במקרה בו יש עומס נוסעים על החברה אוטובוס לקרוא לאוטובוס תגבור:

“בענייננו, שעה שמספר הנוסעים באוטובוס עלה על המספר המותר וברגע שהבחין בכך הנהג והנוסעים ‘העודפים’ סרבו לרדת, היה מקום לטעמי שמפעיל השירות יעשה כמיטב יכולתו לשם הוספת נסיעת תגבור ולכל הפחות, ישעה לקריאת נהג האוטובוס, אשר פנה על פי עדותו לסדרן וביקש ממנו שישלח אוטובוס נוסף ואף עדכן את הנוסעים שנעשה מאמץ לשלוח אוטובוס נוסף (עמ’ 4, ש’, 10) והכל על מנת ליתן מענה לכלל הנוסעים הממתינים באוטובוס.”

סכום הפיצוי

ככל שאין לכם פיצוי שניתן להוכיח כמו פגישה חשבוה שהפסדת כסף עקב אי הגעה אליו או פספוס טיסה כלשהי , הפיצוי הרגיל בעבור עוגמת הנפש ובזבוז הזמן עומד על כל הפרה של התחבורה הציובית על בין 500-2000 ₪ פיצוי.

רצוי להתייעץ פרטנית עם עו”ד טרם הגשת התביעה ולהעריך את הסיכוי לקבל פיצוי.

הפסיקות בתמצית

ת”ק 51316-08-16

נהג האוטובוס הוריד נוסעים בשל עומד בנוסעים וכיבה את מנוע האוטובוס. נתבע 6,350 ₪. נפסק 500 ₪ פיצוי ו-200 ₪ עבור הוצאות המשפט.

גרפל נ’ קונקס

נתבע 10,000 ₪ בגין האוטובוס יצא 5 דקות לפני הזמן מהתחנה . נפסק: “לפיכך, בבואי לקבוע את גובה הפיצוי המגיע לתובע בגין העובדה שהאוטובוס הקדים לצאת, אני קובעת, כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי על אובדן הזמן, אי נוחות, הדאגה וטרחה שנגרמו ל ו, בסך כולל של 800 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של 200 ₪”

ת”ק 35321-04-16

איחור כרוני של קו אוטובוס (לפחות 5 פעמים בתקופה קצרה), בדך כלל מעל 10 דקות. נפסק פיצוי של 1,250 ₪ ותוספת הוצאות משפט של 750 ₪.

אהרון עמר נגד אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים בע”מ

אי עצירתו של אוטובוס בתחנת האיסוף בה המתין התובע, נתבע 1,500 ₪ פיצוי נפסק 750 ₪

ת”ק 17550-09-15 קורנבלי נ אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע”מ

הוצאות המוניות נפסקו 170 ₪ וגם 800 ₪ הוצאות משפט וגם 500 ₪ בעבור עוגמת הנפש.

קרא על: תביעה קטנה אגרה