תביעה קטנה – סמכות מקומית ומקום הגשת התביעה

תביעה קטנה סמכות מקומית- מקום הגשת התביעה

הוראות החוק

מקום הגשת התביעה אשר מקנה את הסמכות המקומית לבית המשפט נקבע לפי המבחנים הבאים:

1. 1. מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
2. 2. מקום יצירת ההתחייבות;
3. 3. המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;;
4. 4. מקום המסירה של הנכס;
5. 5. מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;
6. 6. בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית

מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע

ככלל מקום מושבו של הנתבע הוא הקובע את מקום התביעה. כלומר במידה וחבר ביטוח מתנה בהסכם שלה כי כל סכסוך ייפתר  באילת והלקוח שהוא הנתבע נמצא בתל אביב. לא תוכל חברת הביטוח לטרטר את הנתבע מתל אביב לאילת אלא תצטרך לנהל את התיק בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

במקרה הפוך כאשר חברת הביטוח נתבעת כיוון שיש לה מספר סניפים בכל הארץ התובע יכול לתבוע במקום אשר קרוב לביתו. זאת משם הפירוש בס’ 1 לעיל “מקום עסקו של הנתבע”.

גם הספיקה מכירה בכך ויתרה מכך לעיתים לא מבחינה בין סוכנות שמשווקת כרטיסי טיסה של חברת תעופה. מדובר בסוכנות שמשרדיה רק במרכז אך מוכרת טלפונית ובאינטרנט כרטיסים גם לצפון הארץ ת”ק 36213-04-12 סולומוביץ ואח’ נ’ חברת לופטהנזה – נתיבי אוויר גרמניים:

“הטכנולוגיה מנגישה את השירותים אשר ניתנים לפרט מבלי שיזדקק לעזוב את מחוז חפצו ולכתת את רגליו לעיר מרוחקת וכל שעליו לעשות הוא להזמין את השרות או המוצר המבוקשים בהיותו ספון בביתו בין אם זה נמצא בצפונה של המדינה או בדרומה. למעשה ניתן לומר שכיום, בזכות הטכנולוגיה, ערי השדה וערי הפריפריה קרובים וירטואלית למרכזי עסקים במכרז המדינה והריחוק הגיאוגרפי למעשה היטשטש ואינו מהווה מכשול בפני מי שחפץ ברכישת המוצר או הזמנת השירות.
כך הם פני הדברים גם ביחס למבקשת אשר משרדיה אומנם ממוקמים בתל אביב, אך ברור כי מאחר והיא מבקשת לפנות לקהל יעד רחב ככל שניתן, היא משווקת את מוצריה – במקרה זה כרטיסי הטיסה, באמצעות סוכני הנסיעות אשר משרדיהם נמצאים כמעט בכל עיר בישראל ומשכך מנועה היא לטעון כי למרות שניתן לרכוש את שרותיה בכל מקום בארץ הרי ככל שיידרש לקיים התדיינויות מולה, יש לעשות זאת רק בתל אביב, (ראו החלטה בעניין דומה אשר נדון בת”ק (י-ם) 27520-04-10 דלתא איירליינס בע”מ נ’ אליעד אמסלם, פורסם באתר נבו).
בנסיבות העניין סבורני כי ככל שתתקבל עמדת המבקשת הרי שתפגע זכותם של מתדיינים שאינם מתגוררים במרכז הארץ ובסמיכות למשרדיה. מתדיינים אשר מתגוררים בצפונה או בדרומה של הארץ, היינו רחוקים גיאוגרפית מהעיר תל אביב, יתקשו למצות את זכויותיהם ואף לעיתים לא מן הנמנע כי יוותרו על זכותם החוקית אך בשל הקושי הפיזי והכלכלי כאחד.
זאת ועוד, הפסיקה קבעה לא אחת כי יש ליתן משקל נמוך ואף לעיתים מזערי, אם בכלל, לנוחותו של המתדיין אשר הופכת לכלי בידיו באצטלה של טענתה משפטית בדמות הסמכות המקומית, (ראו לעניין זה: בר”ע 6920/94 יאיר לוי נ’ צבי פולג ואח’, פ”ד מט (2) 734,731, רע”א 188/02 מפעל הפיס נ’ אלי כהן ואח’, פ”ד מז (4) 473 וכן רע”א 11556/05 קמור רכב בע”מ ואח’ נ’ חיים חימו ואח’ פורסם באתר נבו).
יפה ביתר שאת לעניינו הקביעה בתא (י-ם) 6532/06 צ’רלס לב נ’ AMERICA AIRLINES L.T.D ואח’ שם נקבע כדלהלן: “מטרתה של חברת תעופה לשווק כמה שיותר כרטיסי טיסה ולהגיע למספר רב ככל שניתן של לקוחות, והיא עושה זאת באמצעות סוכניה הפזורים בכל הארץ. נראה שגם בהעדר קשר הדוק בין הסוכנים לבין חברת התעופה יש מקום לקבוע כי מקום מושבו של הסוכן מקנה סמכות מקומית לביהמ”ש המצוי באותו “מקום מושב. במילים אחרות, יש לקבל את הפרשנות המרחיבה שנקבעה בפרשת זילברשלג, לפיה די בעצם מכירת כרטיסי הטיסה בידי סוכן הנסיעות על מנת להקנות סמכות מקומית”.
למען השלמת התמונה, אבהיר כי בפרשת זילברשלג, (בש”א 1440/98 (מחוזי-נצרת) זילברשלג עיטל נ’ אל-על נתיבי אויר לישראל בע”מ, פורסם באתר נבו), נקבע כי במקום בו נמכרים כרטיסי טיסה מקיימת חברת התעופה את עסקיה.”

פס”ד נוסף בעניין זה במקרה בו תלמיד קורס מנצרת רכז קורס מחברה שממוקמת ברמת גן. התלמיד תבע בנצרת והחברה מרמת גן ניסתה להעביר את הדיון למרכז, ת”ק (נצרת) 16749-09-13 רייבי נ’ בית הספר האמריקאי הבינלאומי בע”מ:

“למעלה מן הצורך אוסיף ואתייחס גם לעניין רכישת הקורס באמצעות האינטרנט. משרדי המבקשת אומנם ממוקמים ברמת גן, אך ברור כי היא מבקשת לפנות לקהל יעד רחב ככל שניתן, ולכן היא משווקת את מוצריה, הקורסים ללימוד השפה האנגלית, באמצעות רשת האינטרנט המגיעה ללקוחות שונים ברחבי המדינה. משכך, לטעמי, מנועה המבקשת לטעון כי למרות שניתן להירשם לקורסים מטעמה בכל מקום בארץ, הרי ככל שיידרש לקיים התדיינויות מולה, יש לעשות זאת רק בתל אביב (ראה -ת”ק (י-ם) 27520-04-10 דלתא איירליינס בע”מ נ’ אליעד אמסלם, פורסם באתר נבו).
בנסיבות העניין סבורני, כי ככל שתתקבל עמדת המבקשת הרי שתפגע זכותם של מתדיינים שאינם מתגוררים במרכז הארץ ובסמיכות למשרדיה. מתדיינים אשר מתגוררים בצפונה או בדרומה של הארץ, היינו, רחוקים גיאוגרפית מהעיר תל אביב, יתקשו למצות את זכויותיהם ואף לעיתים לא מן הנמנע כי יוותרו על זכותם החוקית אך בשל הקושי הפיזי והכלכלי כאחד.”

ניתן להשתמש בפסיקות אלה ככל שיש צורך בכדי לשכנע את בית המשפט כי אין הצדקה לעביר את הדיון לבית משפט אחר. כמובן תלוי בנסיבות ובמקרה אבל לרוב גופים גדולים לא יקבלו את האפשרות להעביר אליהם את התביעה.

יש לך שאלה? רוצה ייעוץ מעורך דין? כמה פרטים ונחזור אליך!

טל’  072-213-1092, דחוף? 054-765-0002 

תניית שיפוט בהסכם, מה דינה?

סעיפים רבים נחתמים על תניית שיפוט ואינם בהכרח תקפים בבית המשפט לתביעות הקטנות כי הרי תכלית תביעות הקטנות לאפשר דיון צודק ויעיל ואם לאזרח הפשוט מול החברות לא תהיה אפשרות להתדיין באוזר מגוריו יכול הוא לזנוח את התביעה. זהו מצב לא רצוי ויתרה מכך לבית המשפט לתביעות קטנות אין כפיפות לדין הפרוצדוראלי הרגיל אלא יש שיקול דעת רחב יותר ולכן בהרבה פעמים באים לקראת האזרח הקטן.

במצב בו שני הצדדים הם תובע ונתבע פרטי יהיה צורך ממש ללכת לפי הסעיפים בתחילת המאמר.

פירוש המקום שמועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות

ישנן ניסינות לטעון לעיתים כי המקום בו היה מיועד ביצוע התשלום הוא המקום לקיום ההתחייבות אך בית המשפט מסרב להכיר במקום התשלום כמקום ההתחייבות אלא מתן השירות המתוכנן הוא הקובע. זאת במקרה שלפנינו בעניין אספקת סחורה, ת”א 28276-10-12:

 ” גם הטענה כי מקום התשלום בגין הטובין או השירות הוא במקום מושבו של הספק-הנושה, ועל כן יש בכך כדי להקנות לבית המשפט שבמקום מושבו של הספק סמכות מקומית, מכוח תקנה 3(א)(3) ב תקנות סדר הדין האזרחי (“המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות”), בשילוב עם סעיף 44 ב חוק החוזים (חלק כללי) – אינה הולמת את אופיו האל-מקומי של תשלום בעידן המודרני. אדם החב בתשלום לחברו, אינו עוד צורר את מעותיו בשקיק ונושאן עמו בדרך העולה אל מקום עסקו של הנושה. החייב עשוי לפרוע את חובו באמצעים אלקטרוניים, תקשורתיים, תקשוביים או ממוכנים שונים, שלגביהם המושג ‘מקום התשלום’ מתרוקן מתוכנו, מבחינת הפרשנות התכליתית. בעידן כזה, יש לפרש את ‘המקום שנועד לקיום ההתחייבות’ כמכוון למקום שנועד לקיום ההתחייבות הריאלית, כגון אספקת הסחורה או מתן השירות, ולא כמכוון למקום שבו מתנהל חשבון הבנק של הספק, שלשם יוזרם, מן הסתם, התשלום שייגרע מחשבון הבנק של הלקוח. מקום קיומה של ההתחייבות הריאלית כאמור הוא המקום הרלבנטי לציפיותיהם הסבירות של הצדדים לעסקה, בשים לב לתכליתה של התקנה האמורה. “

גם בתביעות ספאם, דואר זבל מנסים לעלות טענות של חסור סמכות מקומית כי מנסים לטעון כי נשלח הדואר במייל ממקום מגוריו, מושבו של הנתבע. אך בית המשפט ב ת”ק 16-05-9441 בן-עמי נ’ גל מדיה טרייד בע”מ נקבע כי גם מקבל המייל הוא מקום שניתן לתבוע בעירו וזאת כי מקום שניתן גם לפרשו לפי הסעיף הנ”ל.

ניתן לראות שבכל מקרה והנסיבות שלו ניתן לפתח דיון שלם סביב הסמכות המקומית. הצורה הטובה ביותר לבדוק היא לנסות לאתר תשובה ברורה באינטרנט ואם לא אז לפנות לעורך דין בשאלה ספציפית.

מקום המסירה של הנכס, מתי יילקח בחשבון?

במקרים רבים כאשר מתבצעת עסקה צרכנית דרך הטלפון מרחוק או באתר אינטרנט והעסקה משתלמת מרחוק אז בית המשפט מאפשר את הדיון בבית המגורים של התובע וזאת למרות שלכאורה היה ניתן לתת יתרון דינוי לנתבעים. זאת אולי משום שרוצים לבוא לקראת הצרכן.

אך יש מקרים בפסיקה שבהם לא מאפשרים את ההתנהלות הכפולה הזו ומקשיחים את אותה גמישות שהוזכרה לעיל ואולי כי העסקה התבצעה בין שני אנשים פרטים ואולי בגלל הסיבה המצויינת בפס”ד והיא כי העסקה לא הייתה יכולה באמת להשתלם באינטרנט או בשיחת טלפון כמו שניסו לטעון שם אלא רק בהעברת הנכס וזה קרה בתל אביב כאשר רוכש של רכב הגיע במיוחד מאילת לתל אביב וכשאר הגיע לאילת הבין מבחינתו שישנם נזקים סמויים ברכב. התובע תבע באילת ואילו הנתבע מבקש לעביר את הדיון לתל אביב, ת”ק 470/08 שנייר אורן נ’ כהן אלון :

“סברתי כי לא כך הם פני הדברים במקרה שלפניי. המדובר במודעה למכירת רכב כפי שפורסמה באתר אינטרנט ואשר אינה שונה במהותה מפרסום מודעה בעיתון. בניגוד
לאתרים באינטרנט בהם ניתן לבצע עסקאות רכישה ומכירה, במקרה דנן לא ניתן היה  להוציא לפועל את העסקה במסגרת אתר האינטרנט והיא לא בוצעה אף בגדר עסקה  טלפונית. נחזה כי המשיב ראה את המודעה למכירת הרכב באתר אינטרנט, יצר קשר טלפוני עם  המבקש, קיבל פרטים ביחס לרכב ואף קבע להיפגש עם המבקש. סברתי כי למרות הפיחות שחל בשאלת הסמכות המקומית, אין לאפשר מצב לפיו כל  תביעה בעלת נגיעה זעומה לאינטרנט, תגרור הגשת תביעות בכל בית משפט באשר הוא. לכן, בנסיבות העניין, יש לעשות שימוש במבחנים המסורתיים החלים לעניין, כפי הוראות  תקנה 2 לתקנות. .מקום מגוריו של הנתבע, מקום יצירת ההתחייבות, מקום מסירת הרכב ומקום  התרחשות המחדל שבאי גילוי מצבו של הרכב – כולם נוגעים לעיר ת”א-יפו. .מצבו הכלכלי הנטען של המשיב אינו גובר על אלו.”

ככלל עיסקה שהתבצעה באינטרנט היא חסרת מקום אך יש חריגים לכלל כשם הפס”ד מעלה.

מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים

כאמור לכאורה מדובר בהגבלה פיזית של קיום המעשה, אך כיוון שהמון עסקאות צרכניות והרבה מהפעילות מתרחשת ברשת האינטרנט בית המשפט מתייחס בפחות משקל לסעיף זה ויתרה מכך טענת סמכות מקומית יכולה להתפרש קנטרנית כאשר מדינת ישראל היא כה קטנה ואין הבדל גדול בין בית משפט לבית משפט. בייחוד כאשר לא נוצרת פגיעה גדולה לתובע זהו חוסר תום לבד לעלות לעיתים טענה שכזאת. על כן יש להיזהר בטענה זו בייחוד כאשר מדובר בשני פרטים. במשנה תוקף כאשר חברה נתבעת ומנסה לעלות טענה זו.

תביעה שכנגד

תתנהל כמקום התביעה המקורי ולא יהיה ניתן לסרבל את התיק ולתבוע בבית משפט אחר אלא מאחדים את התיקים שידון מול אותו שופט ויכריע בשתי התביעות יחד. זה בשל הרצון לזרז הליכים.

קרא על: תביעה קטנה איך מגישים?