תביעות קטנות נגד פלאפון
עוגמת נפש בשל עסקת ניוד שהוזמנה ובוטלה
הנתבעים יצרו מצג על התובע כי ניתן לבטל את העסקה. לאחר חתימת ההסכם רצה התובע לבטל ביום למחרת וסורב. תביעה על סכום קצוב הוגשה כלפי התובע לאחר שביטל את הוראת הקבע. כך נקבע בת”ק 43168-12-11 זועבי נ’ פלאפון תקשורת בע”מ:
על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי התובע היה רשאי על-פי סעיף 14 לחוק לבטל את העסקה בתוך 14 יום מיום חתימתו על ההסכם. התובע אכן ביטל את העסקה כבר ביום למחרת, ואף מסר את המכשירים בחזרה לידי הנתבעת באותו מועד. התובע פנה שוב ושוב לנתבעת והדגיש בפנייה את דרישתו לביטול העסקה, אך הנתבעת דחתה אותו באמתלות שונות. שוכנעתי, כי השימוש שנעשה במכשירים היה לשם ניסוי בלבד שנמשך שעות ספורות בלבד מיום ביצוע העסקה ועד מועד הביטול, ביום למחרת כאמור.
סוף דבר
בנסיבות העניין, אני מורה על ביטול העסקה וביטול כל החיובים בגינה, זאת החל ממועד מסירת המכשירים לנתבעת בתאריך 6.7.11.
כמו כן, אני מורה לנתבעת לפצות את התובע בגין עוגמת נפש בסך של 1,200 ₪ וכן לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪ זאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
שיחות טלפון שיווקיות והטרדות טלפוניות
חברת פלאפון התקשרה לעיתים תכופות ללקוח, לטענתה דרך משווקים חיצוניים. בית המשפט פסק כי לא הוכח כי נעשתה בקרה איכותית עליהם. אמנם שיחות מנציג אנושי לא נכנסות תחת חוק התקשורת ולא מהווה חומר פרסומי אסור. אך בית המשפט בהתם לנסיבות בהן החברה לא הפסיקה להתקשר לתובע וזאת גם לאחר שהביע התנגדות לקבלת השיחות. כל אלה מהווים פגיעה בפרטיות. ת”ק 17-07-54957 גוריון נ’ פלאפון תקשורת בע”מ:
“במקרה שלפני מדובר ב- 8 שיחות טלפון שבוצעו במהלך מספר חודשים בין מרץ 2016 ועד ינואר 2017 26 מהנתבעת או מי מטעמה אל הטלפון של התובע. כבר בשיחת הטלפון הראשונה התובע הבהיר לנציגת הנתבעת או מי מטעמה כי אין הוא מעוניין בשירותיה וביקש להפסיק להתקשר אליו, אך מי מטעם הנתבעת פנה אליו עוד 7 פעמים באמצעות שיחה שיווקית. על כן, מצאתי כי בהתנהלות זו של הנתבעת, שחזרה והתקשרה לתובע, לאחר שהובהר לה או למי מטעמה כי אין התובע מעוניין בכך, מהווה פגיעה בפרטיות התובע, דהיינו – “הטרדה אחרת” שהיא מעבר לאי-נוחות גרידא שנגרמה לו מעצם קבלת השיחות. בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת”ק 17-07-54957 גוריון נ’ פלאפון תקשורת בע”מ תיק חיצוני: 6 מתוך 5 בשונה מחוק התקשורת, שפירט מה הם השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת קביעת גובה הפיצוי בגין דבר פרסומת מפר, כאשר הפיצוי הוא עד גובה של 000,1 ,₪ חוק הגנת הפרטיות אינו מפרט את השיקולים המנחים ורק קובע את גובה הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק לתובע ללא הוכחת הנזק, במידה ותוכח ההטרדה. “
ניתוק מחברת פלאפון
“התובע ביקש להתנתק וסירב לעבור למחלקת ניתוקים. בית המשפט קיבלת את עמדת התובע כי עמד בדרישות החוק בכך שהודיע על רצונו להתנתק, ת”ק 46089-02-11 רפאלי נ’ פלאפון תקשורת בע”מ:
“המחלוקת היחידה בין הצדדים נסבה על השאלה האם, משפנה התובע למוקד שירות הלקוחות של הנתבעת, הביע רצונו להתנתק ברם סירב לבקשת נציגת השירות להעבירו למוקד הנתבעת האחראי על ביצוע הניתוקים, בדין לא נתקה אותו הנתבעת משירותיה.
בהתאם לחוק הגנת הצרכן התשמ”א – 1981, על הנתבעת לנתק לקוח אשר פונה בבקשת ניתוק וזאת בתוך 3 ימי עסקים ממועד פנייתו כאמור. אין עוררין כי כאמור פנה התובע ביום 28.5.10 בדרישה לניתוקו ואולם כאמור פנייתו הייתה למוקד שירות הלקוחות של הנתבעת והתובע סירב לבקשת נציגת השירות ולפיה תעבירו למוקד הניתוקים.“
“בנסיבות האמורות, ומשלא ניתקה הנתבעת את התובע משירותיה בפרק הזמן הנקוב בחוק, הפרה הנתבעת את חובתה לפי סעיף 31(ד)(ג) לחוק הגנת הצרכן.
משקבעתי כי הנתבעת הפרה חובותיה לפי החוק הנני נדרשת לשאלת הפיצוי לו זכאי התובע. התובע דורש פיצוי סטטוטורי לפי סעיף 31א לחוק ואולם אין עוררין כי התובע פנה לנתבעת בעל פה ולא בכתב, משכך לא מילא התובע את התנאי הנקוב בסעיף 31א(ב) לחוק ולפיו תנאי לפסיקת פיצוי כאמור הינו פנייה בכתב, ואין די בהודעה בעל פה. משכך, זכאי התובע לנזק המוכח ותו לאו. נזקו של התובע נובע מהמשך הגבייה ע”ס 300 ₪ וכן עוגמת הנפש וביטול זמנו – נזק המוערך על ידי ע”ס 1,000 ₪.“
חוב מתנפח מול פלאפון
חוב מול פלאפון שהתחיל ב-80 ₪ זינק לסכום של 4,390 ₪. בית המשפט פסק פיצוי מידתי על עוגמת הנפש, ת”ק 19827-03-11 מנשה ואח’ נ’ פלאפון תקשורת בע”מ ואח‘:
“וסף לכך אציין, כי התובעים עשו עליי רושם אמין, לא התרשמתי מהם, כאנשים המנסים להתחמק מתשלום החוב, אלא נהפוך הוא, התרשמתי מתובעים הגונים העושים ככל שלאל ידם על מנת לשלם את חובם. אציין כי התרשמותי זו נובעת, בין היתר, גם מדבריה של נציגת הנתבעת שציינה כי התובעים שילמו בכל חודשו וחודשו את מלוא חובותיהם להוציא החוב מושא תיק זה. מה גם שהנתבעת מצא לנכון מיוזמת, היא למחוק את החוב הנטען כנגד התובעים, וכן לסגור את התיק שפתחה כנגדם בהוצאה לפועל.
בנוסף אציין, כי מוסכם לכל הדעות כי הסכום אותו נדרשו התובעים לשלם היה זעום יחסית (בין 68 ל- 80 ₪). בטוחני, כי אילו התובעים היו מקבלים הודעה מפורטת על מהות החוב, לא היו מהססים לשלם את חובם.
בשולי הדברים אציין, כי לא ברור לי כיצד חוב שהחל בסכום של 80 ₪ (כטענת הנתבעת) זינק לסכום של 4,390 ₪. תמוה הדבר בעיניי. ולא אוסיף בכך.
אין גם ספק שנגרם לתובעים נזק אולם הסכום שתבעו 27,000 ₪ נראה לא מידתי. גם אם נגרם להם נזק, יכלו תמיד לעבור לחברה אחרת ו/או לשלם את החוב שנדרש מהם ואח”כ לתבוע את המשיבה, כך שהסכום איננו מתאים.“
קראו גם: תביעות קטנות נגד אלעל