איך ומתי ניתן לעשות פירוק שותפות / פירוק חברה?

דרך המלך היא שיופיע כבר בהסכם השותפות או במסמכי החברה כגון תקנון החברה מנגנונים להיפרדות כמו פירוק החברה או פירוק השותפות.

הסכם שותפות- במידה ונעשה הסכם מקצועי וממצה בתחילת הדרך של השותפות יופיעו סעיפים אשר מסדירים כאשר אחד מהשותפים מעוניין בפירוק השותפות ובאילו תנאים. במידה וקיימים סעיפים אלה באופן ממצה הצדדים ילכו לפי המתווה הרשום בהסכם השותפים ולא יצטרכו לפנות לבית המשפט ולכל היותר לעורך דין אשר יעשה בפועל את את הפירוק.

דוגמה לסעיפים שהיה רצוי להסדיר עוד בהתחלה

זמני העבודה של השותפים והמשכורת שלהם, למי פונים בעת מחלוקת – בורר, מגשר, כיצד ייעשה החישוב ומי יעשה אותו בעת היפרדות, מהי ההעדפה כאשר צד אחר רוצה לסיים את השותפות- האם הוא יכול לכפות על האחרים פירוק או שהם יקנו אותו ובאיזה מחיר, האם הוא יכול להביא קונה חיצוני. מה יהיה עדיף שייצא או שיוכל לפרק את השותפות.

ההבדל בין הסכם שותפים לחברה בעניין תהליך הפירוק של השותפות / חברה

במצב של חברה יש לבדוק ראשית את תקנון החברה והאם הוא מסמיך את הדירקטוריון לקחת החלטות בנוגע לגורל החברה והתנאים לפירוקה. למשל אם הוחרג רוב מסוים באסיפות החברה בנושא של החלטות מהותיות כגון פירוק החברה יהיה צורך למלא את דרישות התקנון. ככל וניתן לקיים את החברה לפי מסמכי התאגדות החברה יהיה צורך לעשות כן או לפחות לנסות. כך גם גישת בית המשפט- פירוק החברה יהיה רק כאשר החברה היא סולבנטית ולא אם יש סכסוך כזה או אחר בין בעלי המניות. ההסתכלות היא רחבה יותר כלפי העובדים וכלפי הנושים השונים.

נושאים נוספים לקריאה –

מה זה אומר פירוק בפועל של הפעילות העסקית

הפסקת הפעילות של אותה ישות משפטית לגמרי, ולבסוף לעשות איזון משאבים בין החובות לזכויות. ככל שישנן חובות ומדובר בשותפות רגילה השותפים יצטרכו להחזיר מהרווחים שלהם או מכיסם את הכספים החייבים לספקים וכול’. חיסול השותפות באופן סופי יעשה כפי שהיא נפתחה דרך מע”מ, מס הכנסה וביטוח לאומי בהודעה מתאימה. ככל שהשותפות הייתה רשומה יהיה צורך גם לדווח לרשם השותפויות על פירוק השותפויות והצגה של חוזה לפירוק שותפות.

ככל שיש הסכמה ניתן לעשות חוזה לפירוק שותפות

במידה והשותפים מסכימים על דרך חלוקת המשאבים שצברה השותפות. למשל רשימת הלקוחות, המלאי של החברה. חלוקת הרווחים שהצטברו עד כה בצורה שמשקפת את התרומה בפועל. פעמים רבות השותפים מגיעים מסוכסכים מאוד בנקודה זו כיוון שלא הסתדרו בניהול השותף של השותפות ועכשיו עליהם להחליט החלטות של חלוקת רכוש. אין זה זמן טוב לעשות זאת ולזכות לשיתוף פעולה מהצד מהשני. לכן מומלץ בהסכם שותפות להכניס מנגנוני היפרדות וסיום השותפות.

במידה ואין הסכמה לפירוק השותפות ואין התייחסות בהסכם השותפות

פניה לבית המשפט תהיה הכתובת, בית המשפט יפעל בצור הבאה כאשר ללא הסדרה אחרת שותף אחד יכול לכפות על יתר השותפים את פירוק השותפות. בית המשפט ראשית בוחן את ההתחייבויות של השותפות לצדדים שלישיים ולאחר קיזוז סכומים אלו מהרווחים. לאחר מכן ישולמו ההוצאות הנלוות לפירוק עצמו ולבסוף מהכסף שיישאר יתחלקו השותפים בהתאם לחלקם בשותפות.

לא תמיד בית המשפט יאהב את חיסול השותפות בייחוד כשמדובר בשותפות שנותנות שירות, מתפקדת, עם לקוחות מרוצים. לכן יכול שינסו לכפות על הצדדים להוציא את אחד השותפים ולתת לשותפות להמשיך להתקיים או לייצר שותפות חדשה שהשותף היוצא יהיה נושה בשותפות החדשה ובכך למזער את הפגיעה בתפקוד השותפות.

באילו תנאים יהיה פירוק שותפות על ידי בית המשפט על פי הדין

פירוק השותפות מאליה או בידי שותף

(א) שותפות תפורק –

(1) אם נתכוננה לתקופה קצובה – בגמר התקופה;

(2) אם נתכוננה לשם עסק אקראי יחידי או קיבולת יחידה – בהסתיים העסק או הקיבולת;

(3) אם נתכוננה לתקופה לא מסויימת – כשאחד השותפים מודיע לשאר השותפים על כוונתו לפרק את השותפות;

והכל בכפוף להסכם שבין השותפים.

(ב) פירוקה של שותפות לתקופה לא מסויימת יהיה בתאריך שנקב השותף בהודעתו, ואם לא נקב תאריך – בתאריך שבו נמסרה ההודעה.

פירוק מחמת מוות או פשיטת רגל

מת אחד השותפים או הוכרז פושט רגל תפורק השותפות לגבי כל השותפים, והכל בכפוף להסכם שביניהם.

פירוק מחמת שעבוד

הניח אחד השותפים שחלקו בשותפות ישועבד לפי פקודה זו בשל חובו הפרטי, רשאים שאר השותפים לפרק את השותפות.

פירוק מחמת איסור

שותפות תפורק אם קרה מקרה העושה את ניהול עסקיה או את פעולתם של השותפים בניהולה למעשה אסור.

פירוק על פי בית המשפט

בית המשפט רשאי, על פי בקשת שותף, לצוות על פירוק השותפות בית המשפט באחת מאלה:

(1) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שאחד השותפים הוא דרך קבע לא שפוי בדעתו; בקשה זו תבוא מאת מי שזכאי לטעון לאותו שותף או מאת אחד השותפים האחרים;

(2) אחד השותפים, שאיננו המבקש, נעשה מטעם אחר נטול כושר דרך קבע למלא את המוטל עליו לפי הסכם השותפות;

(3) אחד השותפים, שאיננו המבקש, אשם בהתנהגות שלפי דעת בית המשפט, בהתחשב במהות עסקי השותפות, עלולה להשפיע לרעה על ניהול עסקיה;

(4) אחד השותפים, שאיננו המבקש, מפר במזיד או דרך קבע את הסכם השותפות, או מתנהג בענינים אחרים הנוגעים לשותפות בדרך שאין לשותפים אחרים אפשרות מעשית סבירה להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות;

(5) אי אפשר עוד לנהל את עסקי השותפות אלא בהפסד;

(6) כל אימת שנוצרו נסיבות העושות, לדעת בית המשפט, את פירוק השותפות למעשה של צדק ויושר.

בית המשפט המוסמך

בית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות, או שבו נמצא מקום עסקה הראשי, הוא המוסמך לצוות על פירוקה.

סמכות בית המשפט

מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו – אם אין הסכם על היפוכו של דבר – לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד.

משא ומתן עם שותפות בלי ידיעת השינוי בהרכבה

(א) הנושא ונותן עם שותפות לאחר שחל שינוי בהרכבה, רשאי – כל עוד לא נודע לו השינוי – לראות את כל השותפים לכאורה של השותפות הישנה כאילו הם עדיין שותפים בה.

(ב) מודעה ברשומות על שינוי בהרכב השותפות תשמש הודעה לכל אדם.

סמכות השותפים למטרות הפירוק

(א) כוחו של כל שותף לחייב את השותפות ושאר זכויותיהם וחובותיהם של השותפים יעמדו בתקפם לאחר פירוקה של השותפות, במידה שהדבר דרוש לפירוק עניני השותפות ולסיום עסקאות שהוחל בהן ולא הושלמו בעת הפירוק ובמידה זו בלבד, והכל בכפוף לכל צו של בית המשפט.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שותף שפשט את הרגל לא יחייב את השותפות בשום מקרה; אולם אין הוראה זו פוטרת מאחריות אדם שלאחר אותה פשיטת רגל התייצג, או הניח ביודעין שיציגוהו, כשותף של פושט הרגל.

זכותו של שותף בפירוק

בהתפרק שותפות יהיה כל שותף זכאי כלפי שאר השותפים וכלפי כל מי שיש לו מכוחם תביעה בשל זכויותיהם כשותפים, שנכסי השותפות ישמשו לסילוק חיוביה של השותפות, ושהנכסים העודפים ישמשו לסילוק המגיע לשותפים לאחר שינוכה ממנו כל המגיע מהם לשותפות בשל היותם שותפים בה.

יישוב החשבונות בין השותפים

ביישוב החשבונות בין השותפים לאחר פירוק השותפות ינהגו לפי כללים אלה, בכפוף לכל הסכם:

(1) הפסדים, ובכלל זה הפסד וחסר שבהון, ישולמו תחילה מתוך הרווחים, לאחריהם – מתוך ההון, ולאחרונה, אם יהיה צורך, ישלם כל שותף כיחיד סכום יחסי לפי שיעור זכותו בחלק מן הרווחים;

(2) נכסי השותפות, ובכלל זה הסכומים שהכניס כל שותף לכיסוי ההפסד והחסר שבהון, ישמשו בדרך ובסדר שלהלן:

(א) סילוק חיוביה של השותפות למי שאינם שותפים בה;

(ב) סילוק שיעור יחסי של המגיע לכל שותף בעד מקדמות ששילם, להבדיל מהון שהכניס לשותפות;

(ג) סילוק ההוצאות הכרוכות בפירוק עניני השותפות;

(ד) סילוק שיעור יחסי של המגיע לכל שותף בעד הון שהכניס לשותפות;

(ה) חלוקת היתרה הסופית בין השותפים, לפי השיעורים שלפיהם יש לחלק את הרווחים.

שותף ששילם פרמיה

(א) שילם אחד השותפים פרמיה לשותף אחר בהיכנסו לשותפות לתקופה קצובה, והשותפות מתפרקת לפני גמר התקופה ושלא מחמת מותו של שותף, רשאי בית המשפט להורות על החזרת הפרמיה, או חלק ממנה שנראה לו צודק, בהתחשב עם תנאי חוזה השותפות ועם אורך הזמן שבו התקיימה השותפות.

(ב) הפרמיה לא תוחזר, אם ראה בית המשפט שהעילה לפירוק היא, בלבד או בעיקר, התנהגותו הרעה של השותף ששילם את הפרמיה, או אם נתפרקה השותפות על פי הסכם שאין בו הוראה על החזרת חלק כלשהו של הפרמיה.

פירוק מחמת מרמה

בוטל חוזה השותפות, בשל תרמית או מצג שוא של אחד השותפים, יהא הצד הרשאי לבטל את חוזה השותפות זכאי לכל התרופות המנויות להלן בלא שתיפגע בכך כל זכות אחרת שיש לו:

(1) להטיל עיכבון על יתרת נכסי השותפות לאחר מילוי חבויותיה או לעכבה בידו, בשל כל סכום ששילם בקניית חלק בשותפות וכל הון שהשקיע בה, ובכלל זה הריבית שעליהם, מיום התשלום או ההשקעה עד יום מתן פסק הדין, בשיעור הקבוע לענין זה לפי החוק;

(2) להיות כאחד הנושים של השותפות, בשל כל סכום ששילם בעד חבויותיה של השותפות;

(3) לשיפוי מאת האדם האשם בתרמית או במצג השוא בעד כל חיוביה של השותפות;

(4) לקבל צו המחייב את האשם בתרמית או במצג השוא להחזיר כל סכום כסף ששולם או שהושקע, עם הריבית שעליו, כאמור בפסקה (1).

לכל שאלה בנוגע לדין ניתן לפנות לייעוץ משפטי אונליין ולייצר פניה לפירוק שותפות / פירוק חברה

כתיבת תגובה לבטל